לתרום לעץ כאן
זרעים של חרובים פעם כנראה היו זהים במישקלם ושימשו כאמת מידה במסחר וגם למידת הנעליים!
  ‎ דף בית > כלכלה אקולוגית
indicator < ניסן
א
ב
ג
ד
ה
ו
ש
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
הירח   הלילה

זול מדי או יקר מדי?

"מדוע הסדנאות שלכם יקרות כל-כך? יש אנשים, שאין להם כסף..."
"מדוע הסדנאות שלכם זולות כל-כך? אחרים לוקחים פי שניים או שלושה. אתם פחות מקצועיים?"

אנו נשאלים את שתי השאלות, וזה סימן, שכנראה, לא הִגזמנו לא לכאן ולא לכאן...

אמת, קביעת מחיר למוצר או לשירות באופן חד-צדדי ע"י הספָּק בעייתית, כי הוא יודע את העלויות ואת הרווח הרצוי, אך רק הלקוח יודע את ערך הדבר בעיניו, וזאת רק בדיעבד.

לכן, בעקבות חיפוש וניסוי של נוסחאות שונות, יצרנו את האפשרות לִתשורה, כלומר, בחירה חופשית של הסכום, ואנו מַצּיעים אותהּ לחברים, המשלמים דמי-חברות של 40 שקל בחודש ומעלה.

בכל-מקרה, אנו מתגמשים עם חסרי-הממון, כולל האפשרות להחליף את התשלום הכספי (או חלק ממנוּ) בַעֲבודה. אפשרות זוֹ קיימת גם בִדמי החברות.

לעניין העלויות והרווח: אנו משתמשות בחומרי הגלם האיכותיים ביותר, וחלקם יקרים (למשל, מזון אורגני, קקאו מסחר הוגן, שמנים ארומטיים איכותיים). חלקם דווקא זולים או בחינם, כגון קליפות הדרים או מזון מלוקט. בכל-מקרה, אנחנו מלמדות להשתמש בהם באופן חסכוני, וּבטווח הארוך דווקא מושג חיסכון כספי. הרווח מהסדנאות נועד לממן את שכר-הדירה וּלאפשר את המשך פעילותנו.

יש היגיון בִמחיר גבוה של מוצר, המגלם גם את העלות הסביבתית והחברתית מלבד זוֹ הכלכלית הישירה (שורה תחתונה משולשת).

כל זה נכון בעולם הכסף, העולם הישן. העולם הֶחדש, שאנו יוצרות, מבוסס על ידע ועל קהילה, וּשאיפתנו האמתית להנגיש את הידע לכל המעוניין וּלקבל תגמול לא-כספי. לכן הסדנאות שלנו זולות מהמקובל "בשוק המקצועי".

הסדנאות שלנו אכן אינן מיועדות לאנשי מקצוע, אלא לשימוש עצמי וּמכווננות לפשטות וּנגישות.

הרחבה בעניין התשורה

ראשית, יש לומר בגלוי שאנו חיים עדיין בעולם של כסף. כל עוד עלינו לשלם בכסף על צרכינו הבסיסיים, אנו צריכים להתפרנס, וזה ממש לא משנה לצורך העניין, שאנו רואים בכסף בעיה.

ברוח הפרמקלצ'ר אנו שואפים להפוך את הבעיה לפתְרון, וזאת בדרך כפולה:

א. כעסק חברתי, אנחנו פועלים על מנת שיותר ויותר אנשים מסביבנו יתפרנסו ממה שעושה לכולנו טוב, ואז, הרווח הוא משולש (תועלת כלכלית, חברתית וסביבתית).

לפעמים קיים שְלב ביניים, שבו אדם ממשיך לעבוד בַעֲבודה לא-משמחת כדי לממן את השינוי, אך בהמשך הוא משתחרר מכך וּמתמסר לעבודה, שהוא רוצה בה. אנחנו, מכל מקום, ממליצים על כך בהזדמנויות שונות, מכיוון ששינוי זה עמוק בהרבה משינוי לִפרקים, שקונים בכסף בִשעות הפנאי.

ב. כצרכנים רגועים, אנו מצביעים באמצעות הארנק, כלומר, משקיעים את כספנו בדברים שעושים טוב. לדוגמא, להסיט את הכסף מפיצה וקולה, לעבר סדנא של גלידות פירות, או חומוס אורגני של אבא גיל.

מעבר לִשתי השאלות הנ"ל (מנין בא הכסף וּלאן הוא הולך), אנו שואלים גם, מה הכסף עושה לנו, כשהוא בידינו.

אנו מרגישים, שהכסף מטה את השיקולים שלנו בכיוונים הרצויים ע"י המערכת/השיטה/הקפיטליזם/בעלי ההון או איך שלא נקרא לָ"זה", על-חשבון הרצונות והצרכים האמתיים.

גם שינוי חלקי של כללי המשחק, כזה, השובר את הקשר הקשיח בין "סחורה" לבין "מחיר", מאפשר שינוי בסדר העדיפות ושחרור מהצורך המעיק לשקול את הדברים החשובים לנו מבעד לחור שבגרוש. קל יותר להחליט פעם בשנה להקצות מכספנו למטרות החשובות לנו מאשר לעמוד מול הקושי הזה תוך-כדי השגרה עתירת הסחות הדעת.

השילוב של תשלום דמי חברות ותשלום תשורה מאפשרים להתאים את התשלום לִיכולתו של הֶחבר וּלצורכי הארגון, וכך אנו משתחררים גם מהשרירותיות שבמחיר הנקוב, הנקבּע באופן חד-צדדי. זה דומה יותר לִמכירה פומבית, רק בלי התחרותיות.

אכן אנו מעבירים את הדילמה למישור המוסרי, ואולי זוֹ בְדיוק מטרתנו. אמת, לא בטוח, שזה קל לכל אדם, אך מלכתחילה אנו פונים לקהל, המעוניין בשינוי. להתרשמותנו, יש בהחלט אנשים, שהדבר מקל עליהם, בין היתר, כאלה, שהפרוטה אינה מצויה בכיסם, וּמוצאים את הדרך להשתלב בכל-זאת. כמו-כן, אנו עדיין נוקבים בִמחיר, כך שאפשר להימנע מ"כאב הראש" וּלשלם אותו.

אין ספק, שחלק מהמסר הוא, שדרוש שינוי בערכי המוסר שלנו, המחשיבים הרבה יותר את התשלום החד-ערכי על סחורה מאשר את הערכים הלא-כספיים.

לסיכום: מי שאינו יכול לממן השתתפות בפעילות, שהוא מעוניין בה, וקשה לו לקבל אותה מבלי לשלם (וגם אינו מוצא דרך אחרת "לשלם"), אכן יגיע למסקנה, שהוא זקוק לכסף לשם כך (וכנראה, גם למטרות נוספות), ואז, כאמור, יעמוד בפני השאלה, אם כל עבודה מצדיקה את המטרה, או שמא מוטב לו "להתעקש" וּלהתפרנס מעצם עשיית השינוי, או להגמיש מעט את אופן המחשבה.

בכל מקרה, אפשר לבוא ללב העץ ולשתף במחשבות ובקשיים, בזמן הבית הפתוח, ימי שישי מ-11:00 עד 15:00. זה לא עולה כסף אז זו התחלה קלה לכל.

500 האנשים העשירים בישראל

מיהם 500 האנשים העשירים בישראל ומה לנו ולהם? הגיליון הזה הסתובב לנו בבית כי מישהו הביא אותו במחשבה קלאסית שעלינו להכיר את 500 האנשים הללו, כי מי מהם אולי יהיה מעוניין להיות פטרון של עץבעיר. העיסקה ידועה. הפטרון נותן כייסף, והעץ מחזיר בעלה תאנה כזה או אחר. קוראים לזה "חסות".

הגיליון הסתובב והסתובב, מדי פעם עילעלנו בו, ובסוף מישהו שאל: ”מה זה עושה פה?” וזרקנו אותו כמו כל נייר, לקומפוסט. אחרי זמן קצר פתחנו את הערימה הלא בשלה בכלל כדי לבנות אדמה במיכלים, והגיליון חיכה לנו שם, עוד לא הספיק בכלל להתקמפסט. תרמה לכך העובדה שמי שזרק אותו לערימה לא השקיע בלקרוע אותו לחתיכות... והעטיפה מצופת הלימנציה הכבדה – בכל זאת, גיליון על עשירים...

אז מיהם העשירים הללו? היינו שמחים לארח כל אחד מהם לארוחת צהריים ולראות אותו מתחבר באמת. כחברים בקהילה הם יוכלו לשלם 40 ש"ח בחודש או יותר לפי בחירתם. אגלה לכם סוד, זה כבר קרה! יש לנו יותר מחבר אחד בקהילה שהוא "עשיר" לפי המדד של דה-מרקר, והם הגיעו כי הם התחברו, לא כי חיפשנו פטרון. אנחנו בונים קהילה עירונית פעילה, וכולם מוזמנים! גם לעשירים מגיע לעשות חיים!

עד שהם יגיעו הנה לסלון, אנחנו רוצים למצוא את 500 האנשים העשירים בתוך הקהילה שלנו, פשוט כי יש לנו גישה אליהם. 500 אנשים שגם יש להם 40 ש"ח בחודש לשים בשביל לעשות שהעץ יהיה, וגם יש להם זמן לבוא וליהנות בתשורה מכל מה שהעץ מציע. אנחנו רוצים לראות אותם בארוחה, ובקורס פרמקלצ'ר, ובמרכזית, ובאורגינלי, ובקריית ספר, וברב קוק, בסדנאות הקומפוסט ובגלידה. בכל מקום שבו הם יעשו חיים ושמקדם להם חיים פשוטים ואיכותיים ממש בלי לעבור דירה לשום מקום. ממש פה בעיר.

כי מהו העושר אם לא שילוב של שפע בכל התחומים? שפע של זמן, כסף, אדמה, מים... אם לוקחים בחשבון את כל העולם, מי שיש לו 40 ש"ח בחודש, וגם זמן לסדנאות שבהן הוא מחדד את כושר הבחירה שלו, וגם יש לו מים מהברז ואוכל במקרר, הוא עשיר מופלג! שימו לב, נראה לי שכל מי שקורא עכשיו את השורות האלה שייך לקבוצה הזו! בעולם שאנחנו מכוונים אליו, אהבה בריאות ומשאבים יווסתו אחד את השני ולכולם תהייה הזדמנות ליהנות משלושתם (ראו עוגת העושר). הצעד הראשון הוא לחיות את השפע מתוך פשטות, ולהגיד "תודה" וגם "די" במקומות הנכונים – ואת זה אנחנו לומדים כאן.

השפע הוא של כולם, ולא רק של 500 עשירים, לראייה, ה"עשירים" של דה מרקר לא בהכרח בריאים, מאושרים, ועושים חיים. ולמה פתאום הגרשיים? כי בדה-מרקר מגדירים עושר על פי המדד הכספי בלבד. כל כך אתמול! : )

העץ והכלכלה האקולוגית

איך עקרונות הכלכלה האקולוגית באים לידי ביטוי בגידול העץ:

01. לדברים צריך להיות בסיס טוב.
כמו בטבע, מה שנועד לחיים ארוכים ויציבים, צומח לאט. קחו את העצים למשל! אנחנו לא ממהרים לשום מקום. אנחנו מבינים שייקח לנו זמן רב ליצור את הבסיס לעצמאות הכלכלית שלנו, ויש לנו סבלנות. עיקרון זה עומד בניגוד לתפישה הכלכלית המקובלת שמסתכלת על הרווח הכלכלי בטווח הקצר, מה שיוצר דרישה לא בריאה לצמיחה מהירה.

02. בעולם סופי עם משאבי טבע וחברה סופיים, אין מקום לרעיון המקובל כיום של צמיחה לשם צמיחה.
בדעתנו לשקול היטב כל מהלך שיש לו השלכות סביבתיות ותמיד להיות מוכנים להגיד "לא תודה" לצמיחה. לפי הכללים המקובלים כיום מה שלא צומח - נובל. אנו מעוניינים להראות שניתן לדרוך במקום וליהנות מיציבות ארוכת טווח ומספקת. אנרגיות הצמיחה שלנו מושקעות בכיוונים שיש להם אפס השפעה סביבתית והמון תרומה רוחנית. למשל פעילות חברתית, למידה, מדיטציה, מוסיקה, יוגה.

03. בניגוד לדעה הרווחת כיום, אנו מאמינים ש"יותר" הוא לא בהכרח "יותר טוב"
אנו מחפשים את נקודת האיזון שבה לא יהיה לנו פחות מדי אבל גם לא יותר מדי. אנו משתפים את הקהילה התומכת שלנו בתהליך הגדילה של העץ, כך שהקהילה שותפה למסע וגם להחלטות שבדרך.

04. מסגרת האשראי המקובלת מבוססת על ריבית, מניעה את ההגדלה השיטתית של כמות הכסף וכך מחריף והולך הניצול של משאבי הטבע והחברה
(בשביל להבין איך זה עובד כדאי להגיע לאחד מהמפגשים שלנו בנושא כלכלה בת קיימא). אין בדעתנו לקחת אף הלוואה נושאת ריבית לצורך גידול העץ. הדבר משול בעיננו לשימוש בדשנים כימיים - הם נותנים לך הרבה כוח בטווח הקצר והורסים אותך אם ישירות ואם בעקיפין בטווח הארוך. אנו מבססים את ההתפתחות שלנו על משאבי כסף וזמן שהקהילה התומכת שלנו מעניקה לעץ מתוך אמון ועניין בתוצאות הלא-כספיות של פעילותנו.

05. זה כבר ברור שאנו לא רואים בעשיית כייסף כשלעצמו מטרה.
התנהלות לפי עקרונות הקיימות לעולם לא תניב עודפי פרי שאין להם שימוש אמיתי, ולכן עץבעיר לעולם לא יהיה אטרקטיבי למשקיע העסקי שמצפה להחזרים הנמדדים בשקלים. לעומת זאת הוא יהיה אטרקטיבי לקהילה המקומית כי היא תראה ממנו ברכה. באמצעות השקעה חודשית קטנה של כל חבר, הקהילה המקומית יכולה לקבל תמורה מהסוג שמשרד האוצר בכלל לא סופר: קהילה שמחה ובריאה, ידע חופשי, גינון קהילתי, קשר בין אנשים, העצמה כלכלית באמצעות הקהילה (בארטרים, קואופרטיבים).

אנו מזמינים אתכם להצטרף לקהילת החברים של העץ אשר מגדלת אותו ונהנית מפירותיו.

בולו'בולו P.M / bolo'bolo - אוּטופיה פוסטמודרנית

metro boulot dodo - בצרפתית עממית: מטרו-עבודה-שינה. במלה אחת: מכונה. כמה פעמים שמענו את המטאפורה הזוֹ לחיים המודרניים? אבל מתי ראינו תיאור מלא של המכונה? תיאור כזה, וּבלי עיגול פינות, מספק הספר הזה. זה כשלעצמו הרבה מאוד, אך גדולתו האמתית של הספר, שאינו מסתפק בכך, אלא פורש בפנינו לִפְרָטי פרטים חלופה שלמה, המַכירה בחוסר יכולתה שלה (או של כל חלופה אחרת) להיות מושלמת, אך בהכירה בכך, היא, כנראה, הטובה ביותר, שאפשר להעלות על הדעת. הכרה זוֹ עוברת כחוט השני לאורך הספר כולו וּמתבטאת בהקפדה לסייג כל קביעה, שריח של "איזם" נודף ממנה. כמובן, אפשר להאשים את הסופר בבולואיזם, אבל בהסתייגותו העצמית המתמדת הסופר מקהה את עוּקצה של כל ביקורת צינית פוטנציאלית מסוג זה. פלוראליזם זה (בכל-זאת נפלט לי איזם), גורם לי לכנות את הספר "אוּטופיה פוסטמודרנית". מדובר בעולם, שבו...

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196