לתרום לעץ כאן
זרעים של חרובים פעם כנראה היו זהים במישקלם ושימשו כאמת מידה במסחר וגם למידת הנעליים!
  ‎ דף בית > כלכלה אקולוגית
indicator < אב
א
ב
ג
ד
ה
ו
ש
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
הירח   הלילה

עסקים שמביאים תועלת

הצלחתי להגיע כמעט לכל המפגשים במחזור הראשון של הקורס לעסקים חברתיים, אפילו לזה שאני הרציתי בו (למרות שהייתי חולה). היה מרתק. אספתי מיליון וחצי פתקים ואני מסדרת אותם לאט לאט. תמונת העולם שלי על עסקים מתפתחת, ומסתבר שהיא יותר ייחודית ממה שחשבתי. גם בקורס לעסקים חברתיים החדר היה מלא באנשים שחוששים להיפרד מההגדרה של "רווח" כרווח כספי בלבד. המערכת שלנו הצליחה לתכנת לנו עמוק עמוק שכסף זה ביטחון.

אבל איפה ביטחון? אנו חיים בעולם שבור, והלב נישבר. בהשפעת מסרים המוכתבים על ידי אינטרסים תאגידיים, רבים פועלים תחת הנחת עבודה ש"אין לנו ברירה" אלא להמשיך ולעסוק במלאכת ההרס. “זמן זה כסף”, “זה כלכלי”, "צריך להאכיל את העולם", “זהו מחיר הקידמה", הן רק כמה מהמנטרות הנישאות בפינו תוך כדי שאנו כורתים את הענף עליו אנו יושבים.

בעולם שבו המגזר השני (העסקים), משוחרר ממגבלות המוסר ומכל מחוייבות לצדק חברתי-סביבתי כלשהו, גורם לנזקים חברתיים וסביבתיים חמורים, נוצרו לאורך הזמן מנגנוני וויסות. המגזר הראשון עוסק בתחיקה שאמורה לבלום את ההסתערות חסרת המעצורים של העולם העסקי על כל מה שזז. במקביל, המגזר השלישי עסוק בלתקן את מה שכבר נשבר. אבל, כולנו עדים מזועזעים לנזק שרק הולך וגובר, ואנו מבינים ששתי הגישות הללו אינן אפקטיביות מספיק. יש מקום לתפישה עסקית חדשה, שתענה על הצורך של לקוחות, של עובדים ושל מנהלים (כולנו!) להפסיק לעשות רע ולהתחיל להביא תועלת.

אחד אחד אנו מתעוררים מהחלום האמריקאי ששולט בתודעתינו מאז שנות השבעים. איננו רוצים עוד עסקים כרגיל, כי אנו רואים שההבטחה שלהם לא מתגשמת, החיים כיום הם חלום בלהות בשביל יותר מדי אנשים בעולם. אנו, בעלי היכולת לבחור, מחפשים דרך להפסיק את הנזק ולהיות חלק מהפתרון, בעצם הפעילות היומיומית שלנו, דרך החיים.
ואיפה כולם נמצאים רב היום? בעבודה. ה"עבודה" היא העסקים שיכולים להמשיך להרוס או להתחיל לתקן. אז הגיע הזמן לעשות עסקים שמחברים את השברים, ועוד יותר חשוב, שעצם פעילותם אינה שוברת כי אם בונה את החברה והסביבה. ליצור את מקומות העבודה שיתנו לעובדיהם משמעות אמתית וגם פרנסה.

עסקים הם מנגנון דינאמי, שמפגיש הכי הרבה אנשים עם הכי הרבה רעיונות בזמן הכי קצר. לעסקים יש את הגישה לאמצעי השיווק, למימשק החברתי הגדול ביותר. הם הבמה המתבקשת ליצירת השינוי אותו אנו מבקשים. בכל עסקה יש שני צדדים: הלקוח והספק. כדי לחבר את השברים, הספק יציע שירות שמחבר, והלקוח יידע להעריך את השירות ולהתחבר אליו, דרך הארנק ודרך הלב.

המחזור השלישי של הקורס לעסקים חברתיים יוצא תיכף לדרך, ואני ממליצה עליו בחם גדול. הקורס נותן רקע מצויין לפיתוח חשיבה עסקית חדשה, ומציע לכולנו לקחת חלק פעיל בעולם חדש: עולם של עסקים טובים ולקוחות שמחים באמת. לאט לאט ניפרד מהרעיון של "החיים הטובים" מהפירסומות, ונפסיק לתמוך בעסקים שמממנים את הפירסומות האוויליות הללו!

-- תמי

עוגת האושר האינסופי

בואו נדמיין שקיבלנו עוגה נהדרת כשנולדנו. היא עגולה ויפה ויש בה את כל מה שאנחנו זקוקים לו על מנת להיות מאושרים. גם חומרי תזונה מעולים, גם טעמים טובים וגם יופי והרמוניה. אנו אוכלים ממנה כל צרכינו, והיא אף פעם לא נגמרת! איך זה יכול להיות?

אה-הה! העוגה הזו סותרת את החוק השני של התרמודינמיקה! היא הולכת בכיוון ההפוך לאנטרופיה. איך היא עושה את זה? בעזרתנו. ובעזרת השמש כמובן. חומרי הפסולת שלנו (כן כן הקקי והפיפי) הם חלק מחומרי הגלם, יחד עם הפסולת של כל שאר היצורים החיים על פני כדור הארץ.

איכס!

איכס? במאות השנים האחרונות, מאז שגילינו שקקי זה איכס, אנחנו עובדים על שיטה אחרת. אנחנו לוקחים את כל האיכס שלנו, מסיעים אותו במשאיות מזהמות או במי שתייה, וקוברים אותו בבורות גדולים או משקיעים המון אנרגיה בטיהור שלו. את העוגה אנחנו ממשיכים לקיים באמצעות שאיבת עוד ועוד משאבים בלתי מתחדשים, בעיקר נפט. באמת שיותר נעים לנו מאז. אה... אררר... רגע. בעצם לא כל כך נעים.

זה לא נעים כשהעוגה פתאום מתחילה להיגמר, שאין ממנה מספיק, וזה בטח לא יהיה נעים לריב על הפירורים. אז אולי די להגיד "איכס" ומספיק לעשות לכולם את המוות? הגיע הזמן ללמוד מהחיים איך לעשות חיים. סך הכל הם היו פה 4 מיליארד שנים לפנינו, הם בטח יודעים משהו.

למה אנחנו הולכים נגד ההגיון הבריא שנוצר במשך זמן כה רב? מאיפה החוצפה שלנו, אורחים אחרונים שהגיעו למסיבה, לשנות את הכללים שלה ולהפוך את הבית?

הבית שלנו הוא עוגה נפלאה, ואנחנו יכולים לחיות בה, על פי כלליה, ולעשות חיים, לעשות אותה, את העוגה, כל הזמן. הגיע הזמן שנתחיל להחזיר את הפסולת שלנו לאדמה, בדיוק כמו שהיא אוהבת, ואם משהו לא מתאים לה, בואו נפסיק לייצר אותו!

לי זה נשמע כמו מתכון לאושר אינסופי.

על עוגת האושר ועוד כמה רעיונות מהם יונקים שורשי העץ אני מדברת בהרצאתי "יזמות אקולוגית". ההרצאה מתקיימת במסגרת הקורס המומלץ לעסקים חברתיים, ובעוד מסגרות. גם השיחה שלי ב"עץבעיר נעים להכיר" מבוססת על אותם רעיונות עם אותה מצגת.

-- תמי

כמה מילים על עוגת העושר

מאז ימי אדם סמית, אומרים שכלכלה זה "מדע העושר", כלומר המדע של הערכים הכספיים. עם כל הכבוד למר סמית, כשאריסטו טבע את המונח "אקונומיה", הוא התכוון ל"חוקי הבית" כלומר מכלול הדרכים העומדות לרשותינו בבואנו לנהל את משק הבית שלנו.

בואו נניח שהבית שלנו הוא עגול וגדול. בואו נניח לרגע שמדובר בעוגה.

הערך הכולל של כל הדברים בעולם שלנו איננו משתנה, מה לעשות. כמו נפחה של העוגה המדהימה שלנו - יאממי!

נניח לרגע שאנחנו בני אדם בני מזל, בעלי אפשרות בחירה נדירה. העוגה היא שלנו ואנחנו מחליטים כמה מתוך העוגה אנחנו רוצים לקבל בערך חברתי (אהבה), כמה ממנה לקבל בערך סביבתי (בריאות) וכמה ממנה לקבל בערך כלכלי (כסף).

אם נבחר בעוגה שכולה כסף, כנראה שנוותר על בריאות ואהבה, כך מתנהלת לה הכלכלה הניאו-קלאסית שעוטפת אותנו כיום. זה עובד לטווח קצר, בשביל חלק מהאנשים (ונניח שזה אנחנו), אבל הכסף בא על חשבון הסביבה וגם לא נשארת לנו אפילו פרוסה אחת קטנה של אהבה (“זה לא כלכלי”), כך שבטווח הארוך, עוגת הכסף מכלה אותנו. אנחנו נותרים שמנים ועצובים, שלא לאמר מתים.

אם נחליט שאנחנו רוצים עוגת אהבה, מהר מאוד נגלה שאי אפשר לשלם שכר דירה באהבה, ושקשה לעשות אהבה ללא גוף (אולי קיימות ישויות חסרות גוף, אך הן אינן בקטע של עוגות בכלל כך שהן לא לוקחות חלק במשחק הכלכלי ממילא).

אם נבחר עוגת בריאות, נגלה שמיקוד יתר בגוף בריא יכול בהחלט לבוא על חשבון הסביבה שבלעדיה אין לנו קיום, על כך יעידו מנהגיהם של שוחרי חיי נצח למינהם. בנוסף, גם אנשים בריאים מאוד זקוקים למעות כדי לקנות את הגוג'י בריז שלהם.

בקיצור, כסף, אהבה ובריאות הם שלושתם מרכיבים הכרחיים בעוגה, ורצוי שהיא תהייה גם נאה לעין.

האם ניתן לעשות המון כסף ועדיין לעשות המון אהבה וגם המון בריאות? יכול להיות שכן, יכול להיות שזה עניין אישי. כמה כסף אנחנו צריכים וכמה אהבה? כמה בריאות? השאלות הללו הן פתח לדיונים אין סופיים ואף אחד לא יכול להגיד לאחר כמה הוא צריך ובמה עליו להסתפק.

יש לי תחושה חזקה שאפשר לעקוף את המוקש הזה, אם נמקד את הדיון בהנחת הבסיס שאחד איננו יכול להתקיים בלי השניים האחרים. נדמה לי שהתנהלות על פי ההנחה הזו יוצרת מערכת שמווסתת את עצמה, מערכת הרמונית ומתחשבת. כי כשמקבלים פרוסה נאה של אהבה ועוד פרוסה יפה של בריאות, באמת, כמה גדולה כבר צריכה להיות פרוסת הכסף? כשבוחנים כל פעולה כלכלית ע"פ שלושת הערכים ולא ע"פ אחד מהם בלבד, אני מאמינה שהדחף האנושי שלנו לפעול "עכשיו, מהר ובגדול" יוגבל באופן טבעי, בלי שנרגיש שאנחנו מקריבים כל קורבן, להיפך!

הנחה מקובלת בחיים הפרטיים של כל אחד, וגם בכלכלה הקלאסית, היא שקודם כל נדאג לכסף ואז כבר יהיה לנו אהבה, ויהיה לנו איך לשלם על הבריאות (של הסביבה, של גופנו). בפועל אנחנו מוצאים שכשאנחנו עובדים בשביל הכסף, אף פעם אין לנו מספיק זמן לאהבה (להיות עם חברים, עם משפחה, עם בני הזוג, עם השכנים), ואין לנו יכולת לתקן את הנזקים לסביבה כי אין לנו מספיק משאבים (כסף, זמן) בשביל לעשות משהו משמעותי בנידון. אפילו צעדים קטנים כמו להתחיל ערימת קומפוסט או לאסוף מים נדמים בלתי ישימים כשסדר היום שלנו נע סביב עבודה תובענית. המצב המקובל של חלוקת החיים ל"עבודה בשביל הכסף" שמכלה חיים (שלנו ושל הסביבה) וזמן שבו אנחנו "עושים חיים" (שבו לא עובדים, אלא מבזבזים כסף) איננו אידיאלי.

בעולם של כלכלה אקולוגית, אין הפרדה בין הכלכלי, החברתי והסביבתי. אין הפרדה בין “חיים” ו”עבודה”. בעולם החדש, העבודה היא מקום שבו אנחנו מייצרים אהבה, בריאות וכסף, והזמן שבו "אנחנו עושים חיים" הוא כל הזמן.

בעולם החדש, "עושר" נמדד בכמות הכסף, הבריאות והאהבה, וסלבריטאי אמתי הוא מי שיש לו משלושתם. בעולם החדש כולם יעבדו קשה בשביל לעשות יותר חיים.

לעשות חיים כל הזמן! מי שמתנגד שיקום.

למה אני מתרגשת מהקורס לעסקים חברתיים

כולם יודעים שעסקים מזיזים את העולם. "זה כלכלי/זה לא כלכלי" הפך להיות משפט מפתח לפיו יישק דבר. כולם יודעים שכשאנחנו אומרים "כלכלי" אנחנו מתכוונים ל"רווחי". רווחי כספית. אם משהו עושה כסף, הוא ראוי לעשייה, ואם לא אז לא. זה מה שכולם יודעים. כולם גם יודעים שהתעשייה והמסחר כפי שאנחנו מכירים אותם משרתים את תרבות הצריכה המכלה את עולמינו. וזה לא מסתדר. כולם כבר יודעים שזה לא מסתדר וכולם ממשיכים, כי "אין ברירה". יורים ובוכים.

מה, להפסיק לעשות עסקים? להפסיק לשחק במשחק של ה"שוק החופשי" (חה-חה-חה)?

אז זהו, שיש דרך אחרת, היא כבר מוכרת בעולם, והיא מתחילה להפציע גם בארץ. השחקנים במשחק חדש הם ספורים, אפשר לפגוש את כולם בבת אחת, בחדר לא גדול. אלה הם האנשים שעושים עסקים שבונים את הסביבה במקום להרוס אותה, הם אלה שמבינים שלמילה "כלכלי" יש משמעות רחבה יותר מכסף. שהיא כוללת גם התייחסות חברתית וגם התייחסות סביבתית, ושכל אחת מהן היא שוות ערך (לא פחות ולא יותר) להתייסות הכלכלית. הם מבינים שהכלכלה האנושית היא רק חלק מתוך המערכת האקולוגית השלמה הכוללת את כל החיים והדוממים על פני כדור הארץ, אה! וגם את הדורות הבאים. שלנו, של הצמחים, של החיות ושל הדוממים.

די אם נבחן את מקור המילה "אקונומיה" (אריסטו, אקו=בית נומוס=חוק) כדי לגלות שההקשר הכספי הוא צר. בעצם, אריסטו התכוון לאסוף את כל החוקים הקשורים לניהול נכון של משק הבית. שימו לב לדמיון למילה "אקולוגיה", שמשמעה חקר הבית. אם לרגע נבין שהבית שלנו לא מתמצה בארבעה קירות, אלא הוא הבניין שלנו, העיר שלנו, העולם שלנו, אזי לא קשה להסיק שאקונומיה הולכת יד ביד עם אקולוגיה, ושתי הפרקטיקות הללו הן היסוד לקיום אנושי הרמוני על פני הכדור.

עסקים חברתיים נוצרים על ידי אנשים שקצו בסתירה שבין עסקים לסביבה. הם מבינים שעסקים וסביבה וחברה יכולים להתקיים יחד בהרמוניה. הם עושים עסקים כדי ליצור פרנסה הוגנת תוך כדי שהם בונים את מקרי הבוחן להנחות היסוד שלהם.

זהו משחק חדש, רענן ומעניין, שיש בו הזדמנות לכתוב את החוקים. אני גאה להגיד שעץבעיר הוא אחד מהעסקים החברתיים הראשונים בארץ ושאנחנו במשחק הזה כבר ארבע שנים. אני מודה לעירד על כך שהוא יצר את הקורס שכנראה יפגיש את כל העוסקים בתחום והמתעניינים בו. בחדר אחד ניפגש, נשלים ידע, ונשאל יחד איך מקדמים כלכלה, במובן הרחב של המילה. כלכלה שמקיימת את משק הבית שלנו, את הכדור. אני רואה כאן הזדמנות לשינוי עולם ואני נרגשת מכך שעירד הזמין אותי ליטול בה חלק.

סיכום פרק עשר בספרו המצוין של מוחמד יונוס, "עולם ללא עוני"

מאמר מאת תמי צרי, גננית עץבעיר לענייני אקולוגיה עירונית

מוחמד יונוס, זוכה פרס נובל לשלום ומי שהקים את בנק גרמין למיקרו-אשראי טוען כי הקפיטליזם יצר אנושיות חד ממדית, ממוקדת רווח כספי. הוא הוכיח במעשה כי ניתן להקים ולנהל עסקים המבוססים על האנושיות האמתית, זו רבת הפנים, הרואה רווח בממדים שונים, גם חברתי וסביבתי ולא רק הכלכלי. בנק גרמין הוא עסק מצליח כלכלית שמשנה סדרי עולם חברתיים בבנגלדש ובכל העולם.

צועדת בעקבות הגדולים שמר יונוס מטביע, אני מציעה לכם היום להיות שותפים בהקמתו של עץבעיר, כעסק חברתי. בהבדל משמעותי מעסק רגיל, עץבעיר יתווה את דרכו על פי חזון סביבתי, יצמד לדרכו, ורווחיו הכלכליים יופנו להגשמת יעדים חברתיים-סביבתיים. בשונה מפילנתרופיה, המשקיעים יקבלו את השקעתם בחזרה, והעסק יגיע לעצמאות כלכלית. התשואה על ההשקעה תתבטא בערכים בלתי רגילים: בריאות, קיימות והסיפוק שביצירת שינוי ותיקון עולם.

מצאתי את ספרו של יונוס מאיר עיניים ומעורר השראה, במיוחד פרק 10. להלן הסיכום:

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196