לתרום לעץ כאן
כמה מילים על האתר הזה - למי שרוצה לדעת מה מניע אותנו
  ‎ דף בית > חזון ומטרות
indicator < כסלו
א
ב
ג
ד
ה
ו
ש
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
הירח   הלילה

החזון החברתי-סביבתי של העץ

לעשות טוב לאנשים תוך כדי הבאת תועלת לסביבה
בהשראת החזון הזה אנו פעילים במגוון תחומים, ובכל תחום, בכל פעילות שאנו בוחרים, אנו תמיד שואלים שלוש שאלות:
זה עושה טוב לאנשים, כולל אותנו?
זה מביא תועלת לסביבה העירונית שלנו?
זה מכניס כסף?

אופס! מאיפה השאלה השלישית צצה? מכך שאנחנו עסק עצמאי, והפעילויות הלא מכניסות שלנו ממומנות על ידי פעילויות שכן מכניסות. השאלה נשאלת, יש עליה תמיד מענה ברור, ואנחנו מאזנים בין פעילויות שמכניסות כסף לכאלה שלא, בהתאמה לרווח הסביבתי והחברתי של כל פעילות.

למשל, הפעילות שלנו במרכזית, איננה מכניסה כסף, אבל הערך החברתי-סביבתי שלה וההזדמנות שלנו להשפיע על דמותה של העיר כל כך גדולים שפינינו משאבים ואנחנו מזרימים אותם לשם. הפעילות שלנו בעניין המפה הירוקה ממומנת חלקית על ידי עיריית תל אביב (על תקן "לקוח"), אבל אנחנו משקיעים בקידומה הרבה יותר משאבים ממה ששולם. פעילויות אחרות כמו הרצאות בחברות הי-טק, מכניסות שכר הוגן.

השינוי שהעץ מפיץ בעיר הוא שינוי תודעתי. אפשר גם אפשר לחיות בעיר חיים של בריאות, של קשר אנושי ושל צרכנות רגועה. אפשר להירגע בקשר לכסף – הוא אמנם הכרחי, אבל לא כזה חשוב כמו שמספרים לנו. האהבה חשובה גם היא, והבריאות, והעצים כמובן. העץ מקדם עושר. עושר סביבתי, עושר חברתי, ועושר חומרי מופחת קלוריות... הרבה יותר בריא!

העץ כגוף ידע

הקמתי את עץבעיר כדי לשתף בידע. אולי זה היה הגיל, גיל שבו נשים עושות ילדים ורווקים מושבעים מתחתנים. משהו בפנים עולה על גדותיו, ורוצה להיות מוגש למישהו אחר, התגבשות של תחושת מלאות ורצון להתחיל להעביר הלאה. בקיצור, צורך שאי אפשר לעמוד בפניו להתחלק. אז יש נשים שעושות ילדים, אני עשיתי עץבעיר.

במקביל לרצון להשתתף, היה גם רצון עז להמשיך וללמוד, לענות על שאלות שעלו ב"שנות מנהטן" שלי, והלכו והתגבשו בקורס הפרמקלצ'ר שעשיתי אצל טליה שניידר. כל שיעור פתח רצף של שאלות חדשות, דברים שמאוד רציתי לברר לעומק. כתבתי לי במחברת שלי קצוות של חוטים שטליה זרקה לנו. עץבעיר הוא בשבילי תירוץ מושלם לתפוש את הקצוות ולעקוב אחרי החוטים עד שאני מגיעה לבנאדם שבקצה השני. העץ הוא ההזדמנות שלי למצוא תשובות אפשריות לשאלות כמו: מה עושים עם הסירפדים שבגינה? מה במקום אקונומיקה? איך עובדים החיידקים? איך לגדל בעצמי את עשב השעורה שלי?

האנשים שבקצות החוטים נתנו תשובות בשפע ומדי פעם נתנו גם את עצמם, הצטרפו למלאכת השיתוף והחלו לכתוב באתר, באו ללמד בסדנאות ובקורסים שהתחלנו להציע. כך גם נוצר לו הצוות של העץ, מאנשים שבאו לשאול שאלות, לעקוב אחרי קצוות של חוטים, ולשתף בתשובות אפשריות, ובעיקר בחוויה של הגילוי של חיים אחרים בעיר. יחד אנו ממשיכים את הלמידה ואת השיתוף – תמיד במקביל. אנחנו לא מחכים עד שנהייה “מומחים” במשהו כדי לשתף בו, כי בלימוד שלנו אנחנו תמיד מדגישים את החלק של האחריות האישית, לשאול שאלות ולמצוא מה נכון לכל אחד באמת.

ובכל זאת יש לנו גם הר של פיסות ידע, עצות פרקטיות, רעיונות, שהולך וגובה ככל שנוקפות השנים וככל שקהילת העץ מתרחבת. יחד אנחנו מחזיקים גוף של ידע, נשענים זה על זה להשלמות. כל אחד מתמחה עוד ועוד בתחומים שלו בלי לאבד את הקשר עם שאר התחומים, הכל קשור. אלון הפך להיות לקט עירוני ומדריך לגינות קהילתיות, ואייל פעיל גם הוא בגינות, עם התמחות בקומפוסט ובגינון גרילה, אני ממשיכה ומתמחה במיטפח, ויש את אשר עם החיידקים, וחנן עם האנרגיות המתחדשות והניידות הידידותית, סער עם הכלכלה האקולוגית ועוד ועוד חברים, שתמיד ניתן לפנות אליהם כשהידע שלנו ניגמר ומתחיל שלהם.

עץבעיר היום הוא גוף של ידע שניתן לפנות אליו ולבקש חלקים ממנו לפי הצורך. בקורס הפרמקלצ'ר אנחנו מנסים לרכז כמה שיותר קצוות של חוטים ולחבר את משתתפי הקורס לאנשים שמחזיקים את הקצה השני, כדי לייצר המשך רישות ולימוד משותף שהולך ומתרחב. רשת סבוכה של חוטים היא לא בלאגן, היא ביטחון.

פעם ראשונה בעץ?

מה זה עץבעיר? מה, אתם נוטעים עצים? מי אתם? מה אתם עושים? למה? מי משלם לכם? ניסינו לענות על כל השאלות הנפוצות במקום אחד, בתקווה שמכאן כבר תדעו לאן ללכת, באתר שלנו, ובעיר. אם אקולוגיה עירונית מעניינת אתכם, כמובן.

עונות וזמנים בעץ

איך כותבים ואיך מתייחסים לכל הנושאים שמגיעים לראשינו או לשולחן העבודה שלנו, שקשורים כולם לאקולוגיה עירונית? הם הרי פרושים להם על תחומי החיים. יום אחד חשבנו שכדאי לנו לארגן איזה סדר שיעזור לנו להתמקד. עשינו רשימות של כל הנושאים ולאט לאט צמצמנו, עד שהגענו לשמונה "צעדים".

מאוחר יותר הצעדים הפכו ל"מחלקות", כי חשבנו שזה נחמד להציע אלטרנטיבה למחלקות בסופרמרקט. "ניקיון נקי" במקום סתם "ניקיון" (שמזהם), "תזונה מתחשבת" במקום "מוצרי מזון" (למה הכוונה "מוצר"-מזון?), "ניידות ידידותית" במקום "תחבורה", וכן הלאה.

לאחרונה נפרדנו מ"מחלקות", השארנו אותם בשימוש רק במחירון המוצרים שמשנים שלנו (אפשר לפגוש בו כשבאים בימי שישי). שמנו את שמונת נושאי הבסיס שלנו על גלגל השנה, שהפך ל שושן השנה, ואנחנו פועלים על פיהם בתכנים שבאתר, בתכנים שאנו מוציאים החוצה (למשל "עצה מהעץ" בניוזלטר של האשרם, או הבלוג שלנו ב-NRG), וכמובן בסדנאות ובמפגשים שלנו בעץ.

מהרגע שהנושאים שלנו התמקמו להם במימד הזמן, היה הכי טבעי לקרוא להם "זמנים". אז יש לנו שני זמנים בכל עונה, ואת העונות אנחנו מגדירים לפי ציר מאוד ברור שקובעת לנו השמש היקרה שלנו: היום הארוך, הקצר, השיוויון והשיוויון.

יש התאמה בין הזמן לעונה, כראוי. למשל, "כבוד למשאבים" מגיע עם בוא הגשמים שמחברים אותנו אל המשאב היקר לנו מכל, ו"צרכנות רגועה" מקדימה את החגים כדי להזכיר לנו ששווה לא להיכנס ללחץ בגלל קניות ומתנות.

אז לכבוד יום השיוויון המתקרב, שנה חדשה ומופלאה, והתכנית השנתית המתגבשת לה לשנת תשע"א, חשבתי שיהיה נחמד להסביר. שנה טובה ויומולדת שמח לעץ!

Vision and Mission Statement

Founded in 2006 by Tami Zori, CityTree is a home for urban ecology located in Bialik Circle, in the heart of downtown Tel Aviv, Israel. Utilizing both online and real world tools, CityTree...

read on

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196