לתרום לעץ כאן

Missing Header Image for

נושאים בענף

זרעים במתנה בהתחדש העונה

מה יותר זול, פשוט ורב-ערך לתת במתנה, אם לא זרעים? כמו לתת גינה במתנה.

יש כמה צמחים עיקריים, המניבים זרעים בשפע, שהם בעלי אחוזי נביטה גבוהים ואיכות מובטחת.

בסתיו זה בעיקר כובע הנזיר, שבימים אלה אפשר לֶאֱסוף את זרעיו, וּבאביב, טָגֶטֶס וריחן, שאותם טוב לזרוע בעונה הנוכחית, ואותם אנו מעניקים בימים אלה במתנה לַחֲברים חדשים של העץ.

למרות שאכילת פרחים נהייתה מקובלת, אפילו אני טרם ניסיתי לאכול פרחי טָגֶטֶס - הִגּיע הזמן לנסות ~ כאן, למשל, מצאתי, שהוא משמש כתבלין. בנוסף וּמלבד יופיים וקלות גידולם התועלת העיקרית בהם היא הרחקת תולעים מַזּיקות מסוג נמטודה וכן פטריות וחיידקים מַזּיקים. חשוב בִמיוחד להגן על יַרְקות שורש, וּבקיץ זוֹ בעיקר הבטטה. טָגֶטֶס זקוק לשמש רבה, וניתן לזרוע אותו בִצפיפות. בסתיו, כשהפרחים מתים וּמתייבשים, מוצאים את הזרעים בִבְסיס הפרח - המוני זרעים דמויי חצים. קיים טָגֶטֶס כתום-אדום וטָגֶטֶס צהוב. לרוב מספיקים חלק מהזרעים - הן של הטָגֶטֶס והן של הריחן - בטרם אוספים אותם ונובטים בשטח באביב הבא וְלִפעמים כבר בסוף אותו קיץ. כתבנו על טגטס גם בַשנה שעברה.

הריחן , הלא הוא הבזיליקום, המקובל במטבח האיטלקי וּמככּב ברוטב הפסטו בגרסתו המקורית, יש לו זנים רבים, והנפוץ שבהם הוא בעל עלים גדולים ורכים יחסית וטעם מתקתק-מריר. קיים גם ריחן לימוני/ ריחן אניסי בעלי עלים קטנים, צרים וּמאורכים יותר וצבע בהיר מעט יותר וכן ריחן סגול, "תימני", שהתימנים משתמשים בו להבדלה וּמכנים אותו "בְּשָׂמִים". הריחן, כִשמו כן הוא, ריחו נישא למרחוק. כשם שהריחן והעגבנייה מסתדרים היטב על הצלחת, כך גם באדמה הם אוהבים לגדול זה לצד זה. לאורך הקיץ מומלץ לקטום את התפרחות, כדי שהצמח ישקיע את מרב המשאבּים בֶעלים. רק בסתיו נֶאֱסוף את התפרחות היבשות, שהזרעים הזעירים בתוכן.

מיצתותץ

ביום שישי האחרון הגענו אייל ואני למקום קסום בלב גבעתיים. בית ישן עם דונם אדמה. נשמע מוזר? נכון, הבית כבר נידון להריסה ובמקומו ייבנו בנייני מגורים חדשים. אבל לא אשתף כאן בפרטים של הבית המקסים והשלווה המופלאה שחווינו שם, במרפסת האחורית הצופה אל הגן. לא אתמקד בתחושת העצבות והנוסטלגיה שבודאי תאחוז גם בכם אם תבקרו ותראו את פריטי העץ והחרסינה במטבח ובאמבטייה, בחדרים רחבי הידיים וגבוהי התיקרה. אדבר רק על עץ התות.

אוי, איזה עץ תות! עצום וזקן, עב גזע ונדיב. ועכשיו העונה. יצאנו אל העץ לאכול תותים. אחרי שחייכנו אחד לשני חיוכים נוטפי תות, לא הייתה ברירה אלא גם לקחת הביתה מערימות הפרי שהצטברו על הרשת שפרס בוריס מתחת לעץ.

עברו עוד כמה שעות, ובחצות אני מוצאת את עצמי במיטפח, מסתכלת על התותים, והתולעים מסתכלות עלי. אמרתי תולעים? לא לא, מדובר בזחלים, הלא כל אחד מהם נמצא בדרכו להגשמה עצמית כזבוב פירות גאה. לאכול אותם זו לא בעייה, אבל גם לא מצווה. חשבתי להיפתר מהם על ידי השרייה במים, אבל הם דווקא לא רצו לצאת מהבית, אפילו לא מתחת למים.

ואז הבריק הרעיון. סחיטה! הצעתי להם המון כסף כדי שיעזבו. סתם. לקחתי בד סינון, שמתי את התותים יחד עם הדיירים בתוך הבד וסחטתי, וסחטתי, וסחטתי - היו המון תותים.

יצא מיץ מופלא שהוכנס למקרר, וכל השאריות, דיירים ותותים והכל עברו לקומפוסט.

מאז יום שישי, מיץ התות ניכנס לכל דבר, לפיות האורחים שכולם משבחים (שימו לב לאורי מאיר צ'יזיק בתמונה), ללדר גזר, לשייק היומי ולסלט הצהריים.

אחרי יום במקרר המיץ תסס קלות ויש לו אפקט של משקה אלכוהולי קל. ממש מעדן! וגם מלא בויטאמין C ואנטי-אוקסידנטים, כך אומרת הסיפרות.

לא על הלחם - במיה

איזה כיף בכל פעם לגלות עוד יָרָק, שאפשר לאוכלו חי. במשך השנים הזדמן לי לאכול במיה רק בצורתה המבושלת, כמקובל, ברוטב עגבניות, וגם זאת לעתים רחוקות בלבד.

בקיץ האחרון וַעדיין בימים אלה אני מגדל במיה בגינה הקהילתית במעוז אביב. רוב החברים, שגידלו במיה, הכריזו על גידול זה ככישלון, שמומלץ להימנע ממנוּ להבא. ואכן, כמו ירקות אחרים, אבל במידה רבה הרבה יותר, במיה, שלא נקטפה בעִתּה, הופכת להיות עצית וּבלתי-אכילה. צריך גם כמה כאלה כדי לשמור את זַרעיהן לקיץ הבא. אני התאזרתי בסבלנות והשתדלתי לאסוף את הבמיות בזמן. המשך...

סדנת ניקוי גוף

האביב הִגיע, זמן של התחדשות ופריחה, זו יכולה להיות גם ההזדמנות שלנו להתחדש ולהתנקות. ניקוי הגוף הוא הזדמנות לשפר את פעילותה של מערכת העיכול, לשפר את תפקוד הכבד וחילוף הֶחומרים, להיפטר מעודפי הרעלים שצברנו ולהתמלא באנרגיות חדשות.

לקטוף פיטנגו

הפיטנגו נותן עכשיו פרי. אפשר למצוא את הפירות האדמדמים חמצמצים הללו בכמה וכמה פינות בעיר. יש שיחים יפים בכמה מקומות בעיר, כמו שמדווח קובי שמתארח אצל ורד וגם נותן רעיונות לבישול עם הפרי הנחמד והחינמי הזה.

להזמין שרשרת שום אורגני

זהו. השום המקומי מתחיל סיבוב חדש וזה הזמן להצטייד בשום לכל העונה. קונים שרשרת או שתיים ותולים במטבח, רצוי על משקוף הדלת של המרפסת (אם יש לכם מזל כמוני ואתם גרים בדירה שעדיין לא שברו לה את המרפסות).

השום טרי טרי, עדיין ורדרד ומפיץ ריח בכל הבית. אני מתה על הריח הזה ויודעת שהוא מבריח את כל השדים הרעים. הוא הגיע מרעי קלוע בשתי צמות יפיפיות שילוו אותי בחודשים הקרובים עד שייגמר.

שימוש בצמח כובע הנזיר

כעת העונה לשימוש בצמח כובע הנזיר אשר משתלח סביב ברחבי העיר. את הפרחים אוכלים בסלט וגבינות. את הזרעים הירוקים ניתן להחמיץ - מאוד טעים וחרדלי.

גם מבחינה רפואית ישנן הרבה מעלות אך כמו כל דבר אין להגזים בשימוש. את העלים ניתן להשרות, כוס מלאה עלים עם 2 כוסות מים רותחים. לתת לזה לשבת כעשרים דקות - עבור מי שטיפת פנים. או לחילופין להוסיף לזה עוד 8 ליטר מים חמים שהורתחו והתקררו מעט עבור טיפול בפיטריות רגליים.

חליטת העלים לשתייה - טוב עבור שפעת, צינון ובעיות בדרכי השתן כיוון שב- 100 גר' עלים ירוקים של כובע הנזיר יש 285 מ"ל ויטמין c .

תהיו בריאים - הילה

יום שישי שהתחיל בשתילה והסתיים במדורה

ביום שישי האחרון הבנתי שזהו, האביב סופית כאן ושאם אני רוצה קצת פריחה קיצית הגיע הזמן להפשיל שרוולים ולגשת למלאכת ההנבטה.

גיליתי שנגמרו לי עציצי הפלסטיק הקטנים שאיתם מגיעים שתילים רכים מהמשתלה אז אלתרתי לי מיטות הנבטה: כמו שתראו בתמונה, לקחתי את קרטון הביצים הריק ששמרתי בצד וכך עשיתי איתו...

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196