לתרום לעץ כאן
לפעמים שווה לצאת מהעיר
  ‎ דף בית > מה הכי שווה עכשיו
indicator < סיון
א
ב
ג
ד
ה
ו
ש
הירח   הלילה

צרכנות רגועה, מאת תמר עדי

תמר היא מורה ליוגה, מנהלת "צ'אנדרה יוגה".
הרשומה פורסמה בְ-9/8/11 באתר שלה, וַאֲני מביא את הדברים בקיצורים קלים.

אלון

===

אויש…אנחנו באמת כאלו שטוחים?

במוצ"ש האחרון שבתי לתל אביב ונסעתי ישר להפגנה. נחושה צעדתי לכיוון הבמה אך גיליתי שיש עוד כמה אלפים נחושים כמוני…

חבוש מהונגס

חַבּוּשׁ מְהֻנְגָּס - עכשיו עונת החַבּושים. פרי מוזר משהו, שרק זנים מסוימים שלו אכילים במצבם הגולמי. השאר נותרים בוסריים גם לאחר עמידה ממושכת, וּבד"כ משמשים בבישול לַהֲכנת לפתנים וריבות. כשנגסתי בחבּוש גולמי, חשתי את הבוסריות והִנּחתי אותו בצד, בשקית בד. כעבור כה ימים מצאתי, שהוא שינה את צבעו מצהוב לחום, וּמרקמו הפך רך ואף קמחי משהו, מזכיר סופגנייה. טעמו הִזכיר תפוח ואגס, ואכן הוא קְרוב משפחה שלהם. יש בחבּוש פֶּקְטִין, המצוי אף בתפוחים, והוא המאפשר הכנת ריבות ללא סוכר הודות לִתכונת הקרישה שלו. תכונה זוֹ היא שאפשרה לו, כנראה, להבשיל בעקבות הנגיסה מבלי להרקיב.

כדי לשחזר תופעה זוֹ בחבּושים נוספים מבלי לנגוס בהם, חרצתי בהם חריצים לא עמוקים והִנּחתי בשקית בד לכמה ימים. במקביל, כדי למנוע עובש וּלעודד תסיסה נכונה, השרינו את הפירות לאחר חריצתם בתשלובת מיקרואורגניזמים מועילים, EM. התוצאה הייתה מפתיעה ושונה מאוד מהמתואר לעֵיל: הפרי נשאר צהוב וקשה מבחוץ, וּמבִפנים התרכך רק מעט. התוצאה מזכירה תפוח מיובש. נותר רק להתלבט תוך-כדי הפעמות מהתגלית, מה מהשניים טעים יותר...

נסו ואולי תיהָנו.

תמרים עם חיוך

סוף סוף נסענו, אני ותמי, לראות, מִנַין מַגּיעים התמרים שלנו. בדרך לאשרם עברנו בקיבוץ סמר שבערבה, נכנסנו אל בית האריזה, וניחוח מתוק וּמשכר הֵציף אותנו. אליו הצטרפו חיוכים מלאכיים מתוך בגדים צחורים וּמסביב אשכולות תמרים לרוב. וגם על הרצפה תמרים, חלקם נמעכו בצַעֲדי העובדים (לא נורא, מנקים...), ממש Dates on the soles of your shoes... אם יש מפעל בגן-עדן, כך הוא נראֶה! ואז יצאנו עם דגנית אל המטעים...

לא על הלחם - במיה

איזה כיף בכל פעם לגלות עוד יָרָק, שאפשר לאוכלו חי. במשך השנים הזדמן לי לאכול במיה רק בצורתה המבושלת, כמקובל, ברוטב עגבניות, וגם זאת לעתים רחוקות בלבד.

בקיץ האחרון וַעדיין בימים אלה אני מגדל במיה בגינה הקהילתית במעוז אביב. רוב החברים, שגידלו במיה, הכריזו על גידול זה ככישלון, שמומלץ להימנע ממנוּ להבא. ואכן, כמו ירקות אחרים, אבל במידה רבה הרבה יותר, במיה, שלא נקטפה בעִתּה, הופכת להיות עצית וּבלתי-אכילה. צריך גם כמה כאלה כדי לשמור את זַרעיהן לקיץ הבא. אני התאזרתי בסבלנות והשתדלתי לאסוף את הבמיות בזמן. המשך...

לא על הלחם - קרטיב דלעת

המגדלים האורגניים עדיין מספקים לנו שפע של דלעת טרייה, וגם עדיין חם, אז אפשר להקפיא פרוסות דלעת וּלקבל קרטיב מזין וּמרענן, ואם הדלעת המוקפאת נמסה, נקבל דלעת רכה, כמו מבושלת, רק בלי לבשל.

אלון

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196