לתרום לעץ כאן

Missing Header Image for

נושאים בענף

מערכת המים האפורים באמבטיה

לצירוף־המלים "מים אפורים" לא מתלווה אצלנו אפרוריות. אדרבה, זה נושא מלהיב, וגם המים עצמם רב־גוניים. יש מים אפורים בכל־צבעי־הקשת... בעיקר אלה, שמקורם בכיור המטפח, על־פי התפריט של היום ושל אתמול...

המים ממכונת הכביסה, לעומת־זאת, בהירים למדי, כלומר, נקיים למדי.

הדלי מתחת לכיור מלווה אותנו זה זמן רב, ועם המעבר לדירה גדולה יותר עם דיירים רבים יותר וכן עם הכנסת מכונת כביסה לדירה, גדל מספר הדליים עד־מאוד.

הִגּיע הזמן לשלב הבא: מערכת לַהֲדחת אסלת השירותים במי מכונת הכביסה ~!~ הניאגרה, שהוחרמה במשך שנים לטובת שפיכת מים מהדליים, חוזרת לשימוש, כשהיא מוזנת מהמיכל האוגר את מי מכונת הכביסה.

עומר יזם, קידם והשתתף בביצוע, ליאור זינגר, מהנדס המים, נתן השראה, ייעוץ וַחֲלקים מהמערכת הישנה שלו והשתתף בתכנון, אייל מהודר בנה בבית־המלאכה שלו, וזה עובד ~!!~

שירותי־קסם ~

הדליים, שמספרם פחת בהרבה, ממשיכים לשמש מתחת לכיור המטפח וּלכיור השירותים הקטנים, והמים משמשים לַהֲדחת שירותים אלה.

אז מה קורה כאן? לא התנתקנו מהביוב, אבל בדרך המים זוכים לשימוש נוסף וּמונעים את הצורך לצרוך מי־שתייה כדי להסיע את ההפרשות שלנו, משאירים את מי־השתייה נקיים, אז מה יותר נקי מזה? אנשים התרגלו להגיב למשמע צירוף־המלים "מים אפורים" בצירוף־המלים האוטומטי "זה אסור", אך אם נחשוב על כך לרגע, לאיסור זה יש משמעות לבעלי־מקצוע, כיוון שניתן למנוע מהם הרשאה להתקין מערכות, שאינן מאושרות בחוק, אך בכל מצב אחר איש אינו שואל את עצמו, מה השימושים המותרים או האסורים על אדם במים שבביתו, וַהֲלא יכול אדם להשתמש בכימיקלים רעילים, תרופות וכיוב', ואח"כ לשטוף אותם אל תוך הביוב באין מפריע, וּמדוע לא חומרים פשוטים, המצויים ממילָא בבית?

אלון

המדפים בסלון

אחד מהפרויקטים הארוכים שכן הגיעו להשלמה, ובכל זאת לא. "מדפי הקבלות" שבסלון, נולדו כשהיינו חייבים מקום איכסון לכל כלי השיפוצים שלנו, ממש לפני בתים מבפנים הראשון. חנן הכל יכול ניסר צורות יפות מדיקט, ריווח על פי נוסחה מתמאטית מדוייקת, והצמיד לקיר בעזרת כל הזוויות שנאספו אצי שנים קודם. הסיפוק היה רב.

אחרי שנה בערך, פירקנו את כל החומרים והתחלנו לצפות את המדפים בקרטונים ונייר. עזרו במלאכה ליאור וגמן, אנשי מחזור א' של קורס הפרמקלצ'ר ועוד מתנדבים. לבסוף ציפיתי את השכבה האחרונה, שכוללת את כל הקבלות שנשמרו מימי הטיסוות והקניות, כולל ספחים של כרטיסי הטיסה הרבים. את הכל מרחתי בלכה בעלת צבע ירקרק והסיפוק שוב היה רב.

למה לא מושלם? כי מאז המשיכו המדפים להיות סוג של מחסן, ואף פעם לא הספיקו לשמש את החנות כפי שתכננו. נו טוב.

פסיפס באמבטיה ובחיים

כשאני מחפשת "פסיפס", אני מוצאת את מילותיו היפות והמדויקות של טל-אל, שבילה שעות רבות באמבטיה, מחבר פיסה לפיסה. גם אני ביליתי שם, זה היה אחד מהמקומות החביבים עלי ואחת הפינות שאני הכי אוהבת בדירה.

אבל הדבר שאני הכי מחוברת אליו זה התמונה שיש לי בראש של חדר האמבטיה עם הפסיפס גמור. ואת זה אני לוקחת איתי. כל פעם שישבתי בשירותים, נדדה מחשבתי לאמבטיה הגמורה, שם היא נחה והתענגה לה. ובמציאות - יש עוד הרבה עבודה, והזמן להשלמתה ניתן טיפין טיפין.

המעבר שוב מלמד אותי שלהשלמה הפנימית יש בשבילי ערך יותר גדול מאשר ההשלמה החיצונית. בפנים אני יודעת שהכל מתפרק, גם אני, והעבודה היא להשלים עם זה. כל השלמה של דבר מה במציאות מחזקת איזו אשלייה. בשביל מה אשליות? יותר טוב להשלים עם המציאות. ובמציאות הכל משתנה כל הזמן, הכל בתנועה, הכל מתפרק, וטוב שכך. כי מכל התפרקות צומחים חיים חדשים. בלי ההתפרקות, בלי התנועה, אין חיים.

בוידעם

בוידעם, מלה של פעם, מתאימה לדירה משנת 1925. הבוידעם עצמו מתאים לתקרה הגבוהה של הפרוזדור. זמן רב בהינו בֶחלל הבלתי-מנוצל, וּבחפתים הרבים הממלאים את הדירה, עד שהִגּיע אלעד והבוידעם קם והיה, ולא סתם בוידעם, אלא בוידעם מפואר, עשוי מדלתות יפות של ארון קיר שפורק, ניתנות לַהֲזזה, וּמשולבים בהן בתי-נורה. מושלם!

בחזרה לבוץ

וואו! איזה כיף היה היום עם מחזור ארבע של קורס הפרמקלצ'ר העירוני שלנו! היום התחיל עם חנן לוי ושיעור על אנרגיה, שמושים באנרגיה בבית, המחיר שלהם, אנרגיות מתחדשות והחשיבות שאי אפשר להדגיש אותה מספיק של הפחתה, של כבוד למשאב.

אחר כך עצרנו במיטפח לברר מהם מקורות האנרגיה הטובים ביותר לגופנו (רמז, הם בצבע ירוק).

ואז... ואז! דפנה גבעוני הגיעה, שלפנו את שאריות החרסית מהשיפוצים של לפני שנתיים, שוב ערבבנו עם חול והפעם התקנו פאנלים למסדרון, המסדרון שתמיד סובל עודפי בלאגן, ושנטול פאנלים התחיל לקבל כתמי רטיבות לא נאים במפגש שבין הקיר (הקיר, הקיר! זה שפראנק עשה עלי עבודת שפכטל מפוארת), והרצפה.

ובכן, עכשיו, במקום כתמי רטיבות, יש לנו פאנלים יפהפיים משברי אריחים. אז איך עושים? נורא פשוט:
מערבבים 1 חרסית לבנה על שניים חול, או אם החרסית כהה יותר, אז פחות חול (זה בגלל שככל שהחרסית יותר כהה בעצם יש בה פחות חלרקיקי חרסית ויותר חלקים "חוליים"), מערבבים טוב טוב עם מים עד שזה מגיע לגמישות רצוייה. עובדים עם שפכטל או מסטרינה, מורחים בוץ על הקיר ועל שברי הקרמיקה, ומדביקים.

אם הקיר צבוע ומטויח בחומרים אקריליים (טפו!), כמו במקרה שלנו, אז חורצים את הקיר כך שלבוץ יהיה למה להיתפס.

ניתן לבוץ הראשון שעשינו היום להתייבש, ואז נעבור עליו עם חרסית בהירה, כדי לסתום חריצים, ולהבהיר את המראה, ולבסוף נאטום בתערובת של שמן ושעוות דבורים.

יצא יפה! בואו לראות...

עוד מים, עוד אפורים

בשיעור האחרון של פרמקלצ'ר עירוני, בנינו בהנחייתו של ספי מיור עוד חתיכה של מערכת המים האפורים של העץ, והפעם שלחנו מים מכיור המטפח ישר לעץ התות הוותיק.

רק כשספי ביקש ממני להתחיל לשטוף כלים, כדי לבדוק את המערכת, גיליתי איזה שינוי הולך לקרות. לתת למים לזרום לחור שבכיור הזה ולדעת שהם הולכים לגינה... וואו!

בהתחלה הוצאתי את הקערה מהכיור. איזו תחושה מוזרה זאת הייתה. אבל אחרי כמה נסיונות הבנתי שהיא צריכה לחזור. מים בקערה זה מעולה, גם אם יש מערכת. בקערה מצטברים מים שאפשר לשטוף איתם (לא על כל שטות צריך לפתוח את הברז, זה גם יותר נוח) או להפנות אותם הלאה מהכיור, על פי תכולתם.

למשל, אם יש במים הרבה שומן (בדיוק שטפנו את השאריות של הטחינה מהדלי), אקח אותם לקומפוסט במקום לתת לשומן להעמיס על המערכת שלנו.

שני דברים נחמדים מאוד קרו במהלך השיעור. ספי ביקש טוף, והטוף פשוט הגיע... עץ התות דרש הרבה גזם מסביבו, אז כיסחנו את שיח ההיביסקוס שיבש, בכניסה לבית. הוא ויתר די בקלות ופשוט פינה את מקומו (תודה לחגית ולגל!). כך זכינו בהמון חומר יבש, וגם בחלקת אדמה חדשה בשטח עם המפנה הדרומי. זו תחכה למיפגש שלנו עם מתן הגנן שבו נילמד איך להקים גינת ירק קטנה, מא' (הכנת האדמה) ועד ת' (הרכבת מערכת ההשקיה).

קירות שוב נופלים בששון

הפגישה עם דר. נורברט הייתה הרת גורל בשביל הקיר המזרחי של המשרד. במפגש של קורס הפרמקלצ'ר השבוע למדנו למה בטון זה לא משהו, צבע אקרילי זה די אסון, אבל הכי הכי גרוע זה גבס!!

ראינו את זה בעיניים, כששכבות הגבס והבטון נפלו כאילו רק חיכו לליטוף של הפטיש, ומתחתם, המממ... אקו-סיסטמה שלמה שחיה על לחות ובסדקים שהקיר פיתח בשמונים השני האחרונות.

ואז למדנו איך עושים פטשוק, מסיד בור וחול ומים, וכיסינו את הקיר הפצוע בשכבה ראשונה. את לבני הסיליקט מימין בינתיים נשאיר חשופות.

תודה לנורברט המקסים ולאנשי מחזור ארבע של קורס הפרמקלצ'ר העירוני!

מים מים מים

וואו, איזו מהפכה!

אתמול בשיעור השני של קורס הגינה האקולוגית בעיר הוחלף הדלי המיתולוגי שקיבל בנאמנות את מימי הכיור השני במטבח מאז שהגעתי לכאן, במערכת אגן חיפוי שמובילה את המים מהכיור האמור אל עץ הפאפיה שמקדימה.

בנות הקורס שמעולם לא עסקו באינסטלציה לפני כן, חיברו צינורות כאילו נולדו אינסטלטוריות, והפלא ופלא, תוך שעה וחצי השתנתה לה המציאות, ומעכשיו אני יכולה לבחור: המים לדלי או זורמים לפאפיה ולפיטנגו.

לראות את החשמל זורם מבין האצבעות

ידענו, שצריכת החשמל בדירה האקולוגית נמוכה מאוד, אבל עכשיו יש לנו גושפנקא כפולה: א. אריאל מ-Watt-O-Meter אמר לתמי: "את משהו מיוחד, לא רואים צריכה נמוכה כל-כך, צריך להביא לכאן אנשים לראות", ולא ידע כמה צדק...

ב. ...

אביב של שיפוצים בדירה האקולוגית

אביב הגיע, בתים מבפנים באופק, ואנו בתנופת שיפוצים חדשה בדירה האקולוגית. אז לכל מי שביקר כאן ופער את פיו, לכל מי שראה באתר, ונפקחו עיניו, ובכלל, כל מי שנלהב, הנה ההזדמנות ללמוד, להתנסות ולהיות חלק מזה: ביום שני 30/3 נקיים יום שיפוצים, עם צבע קמח, תליות והדבקות, התקנת מאוורר ותאורה, מיחזור כרטיסי ביקור, אוכל ושמח. נפגשים כאן בתשע בבוקר.

מדי שבוע נקיים יום או יומיים של שיפוצים, בד"כ בימי שני וחמשי, ונודיע על כך כאן וכן ב"השבוע בעץ וּבעיר".

סוף סוף מדפים!

וואו. קשה לי לתאר את השינוי שהביאו איתם המדפים הללו לחיי בדירה. הם היו כל כך חסרים כל כך דרושים כל כך הרבה זמן, והנה הם כאן. יום אחד הוחלט שלא, לא נחכה עד אחרי שהאמבטיה תהייה גמורה - כי האמבטיה תיקח עוד מספר חודשים, והמדפים יכולים להפוך למציאות ביומיים. ופתאום כך היה.

הדלתות של הארון מחדר השינה בשדרות נורדאו הפכו למשטחי מדף בחיתוך מהיר בנגריה בפלורנטין. אחרי זה נזכרתי להתחבר לאורי בן צבי, שיש לו סטודיו עבודה בעץ (ולא רק) גם הוא בפלורנטין. אורי הוא מעצב תעשייתי מוכשר להפליא שגם מלמד במכון הטכנולוגי בחולון וגם מתמיד לעבוד רק עם עצים ממוחזרים. על הרקע הזה היה לנו קל להתחבר.

אורי מייצר קרשי חיתוך נהדרים אותם ניתן לרכוש כאן בעץבעיר. אבל נחזור מדפים. לקחנו עצים יפיפיים שהם בעצם חלק ממשטחי הרמה. מצאנו אותם במחסן חומרי בניין, גם הוא בפלורנטין ולקחנו אותם ברשות, כי כנראה שממש לא היה בהם צורך. ניר יסעור השתמש בהם בבניית המטבח (עליו למרבה הבושה עוד לא סיפרנו באתר), ועכשיו השתמשנו בהם לתמיכת המדפים. בן מדד וחישב, אורי חתך, חנן בא לחבר הכל ויחד עם בן ואנוכי (אמונה בעיקר ע ניקיונות והבעת דעה, אה וגם משיחה בשמן פישתן), תלינו אותם.

והם כל כך יפים, ולגמרי משנים את החיים.

תודה כולם!

עכשיו אפשר לחזור לאמבטיה...

האמבטיה מתקדמת לכיוון הנכון

איכשהו אחרי כמה וכמה שבועות של עצירה בשיפוצים, שוב התכווננו העיניינים וחזרנו ללכלך את הידיים. חבר של העץ בן, אלוי שלומדת איתו פרמהקלצ'ר, וטלאל שמאז שעשה קצת פסיפס במטבח מחכה לחזור לעניין, וחנן שתמיד נותן יד כשצריך לבנות משהו, ואיתי הנגר החובב ועוד מתנדבים התקבצו בימים שונים בשבועיים האחרונים ופתאום האמבטיה מתחילה לזוז.

שירלי באה לצלם

שירלי אוהבת לצלם. תחביב, אבל עם הרבה השקעה. תהליכים של בנייה ויצירה עושים לה את זה - חלוציות היא קוראת לזה, בלי בושה, וזה מה שהיא מצאה בשפע בדירה המשתפצת של עץ בעיר בכיכר ביאליק. אז אנחנו ואתם נהנים מתמונותיה, המקשטות ענף זה, וחשים בהן את ההתלהבות.

היא ביקרה כאן מספר פעמים ותמונותיה כבר קישטו את האתר והן מככבות בשומר-המסך שלנו שמתפקד כמצגת שיקופיות. עכשיו הגיע הזמן לגלריה - המיטב שבמיטב.

וכבר דברים צומחים - ומקלות תופים ואריה

הונבטו ונשתלו, עגבניות, שמיר, מנגולד, מלפפונים, ריחנים (בזיל). נזרעו באדמה דלעות . נשתלו אזוב, טגטס, לואיזה, מליסה, לענה שיחנית (שיבא) וכמה בשרניים.

בזמן פעילות בגינה מצאה תמר מקלות תיפוף. הזויי ללא ספק !!. התברר שהם מהאיכותיים. לפני כמה שבועות נמצא אריה. כלומר פסל של אריה. אל דאג לא מסתובבים טורפי על בתל אביב בגלל הפעילות האקולוגית של עץ בעיר.

הערוגה שטופת השמש הפונה דרומה מתחילה ממש להראות מרשימה. ומתחילה להוות כרטיס כניסה נחמד לבאי הגינה.

עודד

בכל-זאת מטבח

כבר כמעט התרגלנו: הספלים בארגז, הכיריים (החשמליים) בפרוזדור, גרעינים, אגוזים ועשבים לחליטה על שולחן על-יד המחשב, ובקבוקי שמן על שולחן האוכל. כל זאת בהמתנה לנגר שיבוא וימשיך את הבנייה של המטבח, שיאיר התחיל.
והוא בא, ושמו ניר, ולוחות העץ, שאספנו, והמתינו בסבלנות, ומשטחי ההרמה, שנוספו אליהם, הוכנסו לתשבץ של תכנון המטבח, כשהם מוצבים במקום זה או אחר, בזווית זו או אחרת ומאפשרים לדמיין את התוצאה. חלקי העץ, שצפויים להירטב דרך קבע, צופו בשמן פשתן אמתי ושרף על בסיס עץ אורן מחנות "פיגמנטים".
עוד רבה העבודה, אך בינתיים נותר משטח עבודה, שהוא בעצם רק דגם, אך מאפשר שימוש לעבודה ולאחסון.
ועם השיפור בתנאים חוזרים ההרגלים הישנים והטובים: מכונת המיצים שבה לפנק אותנו, והקומקום שב לשרוק על הכיריים של גז.
עדיין אנו מחכים בכליון עיניים לארון ההנבטה, שיספק תנאי חושך ואור לשלבים השונים של ההנבטה, יהיה מאוורר ויאפשר שטיפתם בקלות, כולל טפטוף של מים מכלים העומדים לייבוש מעל משטח מחורר.

אלון.

בינתיים הטיח אינו מתקלף

התקווה שתלינו בפריימר מתוצרת עצמית אינה נכזבת. התקרה מחזיקה מעמד, ולכן הכנו ממנו עוד ומרחנו שכבה על הקיר.
על הלבנים החשופות מרחנו תערובת של שמן פשתן וטרפנטין מעץ אורן, האמורה ליצור שכבה אטומה למים ורחיצה.

מנסים לאלף את המטבח המתקלף

לאחר האכזבה מהטיח המתקלף הבטחנו לא לומר נואש, וקיימנו. טוב, קל לומר בדיעבד, אבל איך זה היה נגמר, אלמלא הופיעו "הסמדרים", שהִגיעו מנאות סמדר ושיוו לִביאליק 23 מראה של חווה אקולוגית. בסבלנות מתמסרת וּמדידטיווית ממש גרדו ושייפו פעם אחר פעם, עד שהיה המטבח מוכן סוף-סוף לִצביעה. תודה!

במקום לקנות עוד מהפריימר היקר לצורך ניסויים הכנו בעצמנו פריימר מחלב, אדמה וקמח. בחלב יש קזאין, שהוא בעל תכונות של הדבקה.
מרחנו מחצית מתקרת המטבח בחומר זה ואת מחציתה האחרת באותו חומר בתוספת דבק מיוחד, המיועד לשימוש עם סיד. התחושה בעת ההברשה של התקרה בחומר, גם זה, שאינו מכיל דבק, דביקה מעט.

דישון בשיחרור איטי. קמות הערוגות הראשונות המוגבהות לירקות

היום עיצבתי ערוגות מוגבהות בחזית הדרומית של הבית. הערוגות ישמשו לגידול ירקות וייהנו משעות שמש רבות בשל המיקום לדרום. זורחת במזרח ושוקעת במערב, נטיית השמש הינה תמיד לדרום. היא אינה עוברת ממש מעל ראשנו. בחורף נטייתה גדולה יותר ולכן רמת החימום נמוכה יותר. זהו חלק מהסיפור שעומד מאחורי עונות השנה.

שני דברים
שני דברים כיסיתי שם. לקחתי אדמת חול שנערמה לאורך השנים במבני השבילים בגינה הפנימית (וגיליתי אותם עוד) וכיסיתי ענפים ועלים במיקום הערוגה העתידית. כך הגבהתי את הערוגות לנוחות המגדלים החרוצים. אך הדבר השני שכיסיתי היה כוסות נייר מלאות אדמה שאותן הנחתי מסודרות על האדמה. זה מן ניסוי שאני עושה ומוצא דרך יצירתית לשימוש חוזר בכוסות הממולאות. במקור שימשו את קמפיין ח"ח של עץ בעיר מלפני כמה חודשים בו נאספו כוסות מבתי קפה וברים של קפה. בן הונבטו חמניות ופתק עם כתובת האתר צורף. מאז סוף הקמפיין חיכו הכוסות בגינה לגאולה.

לפני שכיסיתי באדמת החול פיזרתי קומפוסט מוכן ושחור. שורשי הירקות שישתלו יגיעו לחומר האורגני מתחת לשכבה העליונה ויהנו מפירות הפירוק.

ניתן גם להצניע גזעים בערוגות גדולות. העץ יתפרק מתחת לאדמה אט אט ויספק מזון לאורך זמן. דישון בשיחרור איטי

נסו

עודד

אור בעץ

עוד מדרגה בעיצוב הפנים ובתחושת הביתיות: מנורת "איקאה", שהתגלגלה לידינו, נתלתה בפינת חדר העבודה והוארה באור חדש, פלורסנטי וחסכוני. מתגי חשמל בסגנון הישן והטוב, שהובאו מהדירה הקודמת, הותקנו במקום החדישים והמשמימים וקיבלו מסגרת של טיח הבוץ.
גם במטבח ובחדר השינה הותקנו נורות פלורסנט קומפקטיות וחסכוניות.

אלון

המטבח מתקלף

הפתעות הן חלק מהתהליך. גירדנו בעדינות יחסית את הקירות והתקרה במטבח, כדי שכל פיסות הטיח הרופפות ייפלו. מרחנו את התקרה בשכבה של פריימר מיוחד, שאמור להתחבר מצד אחד אל הטיח ומהצד השני אל הצבע האקולוגי. הפריימר נקנה באקו-ארט. על-גבי הפריימר צבענו בשתי שכבות שלצבע על-בסיס קמח. ואז, בבוקר, גילינו, שהתקרה התפוררה, לאחר שהפריימר עם שתי שכבות הצבע נצמדו אליה חזק וכל המשקל הזה משך אתו שכבות נוספות, שהגירוד העדין שלנו לא הפיל.
לא נותרה בידינו ברירה, אלא לקלף ביסודיות את התקרה ובהזדמנות זו גם את הקירות. כעת אנו סותמים את הסדקים בשפכטל ואת העמוקים שבהם במלט בתוספת חול. בהמשך נמרח שוב שכבה של פריימר, ומעליו נתעקש להישאר אקולוגיים ונצבע בשכבות חדשות של צבע הקמח שלנו. הפעם זה לא יתפורר!

אלון

עץ במטבח

היום חזר אלינו יאיר, הנגר האומן האקולוגי, כדי לקחת סוף-סוף את הארון וחלקי העץ שאספנו ולהתחיל לעשות מהם מטבח. בשלב ראשון נתלה ארון המטבח בעל הפורמייקה התכלכלה, שהבאנו מהדירה הקודמת, וכמעט והתרגל כבר לעמוד על הרצפה במאונך.
ואז החלה האומנות האמתית: קרשים הוקצעו ונחתכו לפי מידה. מעל לארון נבנתה תמיכה ועליה נפרש מדף אוורירי עם מרווחים בין הקרשים. מדף זה יאפשר לנצל את הגובה הרב של התקרה לאחסון דברים, שאינם בשימוש יום-יומי. אח"כ הוצמדו אל הקירות קורות, שישמשו בסיס לתליית המדפים.
בשבוע הבא יחזור אלינו יאיר וימשיך במלאכה, ואנו מודים לו על כל יום, שהוא מפנה למעננו מזמנו היקר.

אלון

האמבטיה מתחדשת

כמעט כל פריט בחדר האמבטיה דרש התייחסות וטיפול. הכיור המכוער והנמוך מדי הוחלף בכיור, שהובא מהדירה הקודמת (בינתיים הספיק ליפול עליו איזמל ולפעור בו חור, אך הסבונייה שהונחה על החור, מסתירה זאת באלגנטיות). הקירות, כמו בשאר הדירה קולפו מטיח מתפורר וייצבעו מחדש. הצנרת הבלתי-אפשרית הוחלפה בחדשה, שפויה יותר, אם כי לא מרהיבה ביופיה, ולכן היא תחופה בפסיפס של שברי אריחים. ברז בסגנון הימים ההם הותקן באמבטיה. ניאגרה מהדירה הקודמת הותקנה במקום המקומית השבורה. הציפוי ההזוי של הרצפה קולף והרצפה המקורית נחשפה.

אלון.

מלת היום: שפכטל

מתכוננים לצביעת הקירות באמבטיה ובמטבח בצבעים אקולוגיים. בשלב הראשון גרדנו את הקירות כדי להפיל כל מה שמתפורר. לנוכח החורים והשקעים בקירות, היינו קצת מאכזבים, פחות יצירתיים ופחות אקולוגיים, והשתמשנו בתערובת של מלט, חול ומים.

להמשך...

הצצה לסדנת הטיוח הקרבה

הצצה לכמה מהעבודות, שנעשה במסגרת סדנת השיפוצים האקולוגיים בסוף השבוע הקרוב:
התמונות מראות כמה מהשלבים של הכנת הטיח הכהה, המבוסס על עיסת נייר, חרסית וקש, והשימוש בו לטיוח המדרגה בחדר השינה.
דוגמאות לטיוח של הקיר אפשר לראות כאן. זהו טיח בהיר יותר, שיש בו יותר חול ופחות חרסית.

משחק ילדים

היה תענוג גדול לראות את הצעירים שפקדו את עץבעיר ברח' ביאליק בתקופה האחרונה. דור חדש ומשובח. בעצם לקחנו את משחקי הילדים והראינו שאפשר להסב אותם למלאכות מועילות. כששאל אותי היום ילד, כשקיבענו את ארון הכלים בגינה במעוז אביב, למה צריך היה לקנות מלט, הבנתי מחדש, שאנחנו במשחק הנכון.

תמונות בהקשה על הכותרת.
אלון

שוקעים בבוץ בהתנדבות

זה שהנסים הפכו לשגרה, לא גורם לנו להפסיק להתרגש. החל מיום שלישי הציפו את הדירה מתנדבים, רובם מסמינר הקיבוצים וסחו"ג, חדורי רצון לעזור וללמוד תוך-כדי-כך ובעלי רמות שונות של ידע וניסיון בפרמקלצ'ר. תודתנו העמוקה לכולם.
הייתה זו סדנה, שעיקרה ציפוי השפריץ הבלתי-נסבל שבחדר השינה ע"י טיוח בטיח, העשוי מעיסת נייר מההיסטוריה, חרסית וחול, שני אלה באדיבות "חווה ואדם". תענוג אמתי לעבוד עם החומר הזה, לאחר זמן קצר של אימון. להכנת עיסת הנייר, הושרה הנייר במים, נחתך לחתיכות קטנות, נטחן במערבל ולבסוף נסחטו המים. לאורך שניים מהקירות נבנתה מדרגה ממכלי פלסטיק משומשים, שהבורגו לקירות, מולאו בפסולת בניין ושאר אשפה וכוסו בלוחות הגבס שאספנו, ומעליהם נפרשה רשת כדי לאפשר טיוח. שברי האריחים הודבקו לאורך תחתית המדרגה ליצירת פנל.
הקדשנו זמן גם לניקוי הגינה ולגיזום קל והקמנו את ערימת הקומפוסט. הניקוי חשף את השבילים המקוריים ושרידים של שולחן אוכל ושולחן שחמט. ואז הוליך אותי אפי בעקבות ריח משכר של פריחת הדרים היישר אל עץ התפוז ואל פרותיו הטעימים, שנמצאו פזורים על האדמה. משלוח של מזון אורגני נחת, והמטבח כבר מתפקד.
נשמע טוב, אבל כעבור יומיים, עם כל הרצון והמאמץ, עוד רבה העבודה, ואז נחת אצלנו אורי, שהראה לנו איך יוצאים מהבוץ בכמות ובאיכות, ואף באומנות. ובכל-זאת, סוף השבוע כבר כאן, ביום ראשון תמי ולבלב, החתולה, נכנסות לגור כאן, וזה לא נראה כמו חדר שינה... מה יהיה? נסתדר!

תמונות בהקשה על הכותרת וגם כאן וכאן.

אלון

רבותיי, ההיסטוריה ממוחזרת!

שבת בצהריים במשכן המתפנה בנורדאו, וההיסטוריה המפוארת של תמי יוצאת מהארון ומתפזרת בחדר, תוך העלאת זיכרונות מרגשת, משעשעת ומעוררת הרהור. למעט כמה ניירות בעלי ערך, תמי נחושה בדעתה להפוך את מרבית הניירות לחומר גלם לציפוי קירות ורהיטים וכיוצא בזה, והניירות ממוינים בהתאם בעזרתנו. במקביל אוסף עודד בגינה שאריות ענפים, כוסות ריקות מפרויקט החמניה, בקבוקי זכוכית ריקים ושאר מציאות ומעמיס אותם על המכונית להעברה לביאליק. מציאה מעניינת במיוחד: אופניים חלודים בתוככי שיח מעוררים בדמיונו הקודח של עודד רעיון, שנשמור אותו בינתיים כהפתעה. מעמיסים, נוסעים ופורקים בביאליק. היכן למקם את פחי האשפה, העומדים על המדרכה? והמנבטה? היא זקוקה לאור שמש, אך אינה ייצוגית דיה לעמוד בחזית, ותיאלץ להתמקם בגינה האחורית.
עכשיו הזמן לישיבה בעניין הסדנה המתוככנת השבוע, שעיקרה ציפוי השפריץ שעל קירות חדר השינה, ואירוע ההתרמה ב-15/2.
לסיום נזרקים הניירות לדליים ומוצפים במים לשם הפיכתם לחומר גלם. בלי חרטות! איזו הקלה!
נקווה לעזרה ולשיתוף הפעולה הדרושים לארגון האירוע. אנחנו אופטימיים.

וגם הפעם תביא הקשה על הכותרת להצגת תמונות.

בשבילם זה זבל , בשבילנו זה אוצר, או: "שוד השבר".

תודה לאבא, שהכניס בעזרתי מריצה למכוניתו, לפני שהפקיד בידיי את המפתחות ואת ההגה היום. זה בדיוק מה שהיה נחוץ כדי לממש את זממה של תמי ולהתנפל על מכולה של פסולת בניין מלאה באוצרות: אריחים מצוירים ושבריהם, לוחות גבס וחלקי משקוף, שישמשו לציפוי מדרגה שתיבנה ולעוד שימושים כיד הדמיון הטובה. תודה לתום, שעזר בכך וגם בניקיון הסלון. תודה לשכנים המתעניינים על התה והסימפטיה.

לחצו על הכותרת ותראו עוד תמונות.

עץ מתגלגל בעיר

איזה בוקר פעלתני!
קצת אחרי 9, מצלמת הווידאו בהיכון, ומי נכנס, אם לא יאיר, הנגר האקולוגי?! ואתו עמית, נושא כליו הנלהב, איש פרמקלצ'ר בפני עצמו.
ואין ארון ולא שיש שיעמדו בפני כליהם וידיהם האמונות.
דפיקה פה, משיכה שם, וארונות המטבח על פורמייקתם התכלכלה והשיש נעמדו בזוויות לא מוכרות. ולא נחסך מאמץ לחלץ בשלמותה את סבוניית החרסינה. ומסביב, "עסקים כרגיל": קומפוסט, עשבים לחליטה ומים אפורים, בתוספת הרבה אבק...

11:30 ותמי ואני מתגלגלים אחר כבוד ואחר הכבודה הנ"ל שבטנדר שלפנינו מעץ לעץ לאורך רחובות תל אביב אל היעד המוכרז שברח' ביאליק 23. כך זכה העץ שבארונות להיזכר איך זה להיות עץ באוויר החוצות.
הגענו, ומתחילות ההתייעצויות וההתלבטויות - איך לעצב את המטבח והאמבטיה ואיך להתמודד עם הקירות המתפוררים, ויאיר שופע הומור, רעיונות ורצון טוב, אינו נרתע ממכשולים, ויעשה כמעט הכול כדי לעמוד בחזון "השתמש במה שיש", והארונות, גם אם לא בדיוק בצורתם הקודמת, יתגלגלו, כנראה, למשהו חדש-ישן - ואתנו שירלי שמצלמת - כל התמונות, שאתם רואים, הן פרי מצלמתה - וחנן החשמלאי המחשמל, ואיך לא - פותחים שולחן של מזון פרא משובח, שחולץ ברגע האחרון מן המקרר שברח' נורדאו.

וזוהי רק ההתחלה, ומחר יום חדש...

אלון

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196