לתרום לעץ כאן
תמונה זמנית בהחלט
  ‎ דף בית > שיפוצים אקולוגיים
indicator < אייר
א
ב
ג
ד
ה
ו
ש
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
הירח   הלילה

מערכת המים האפורים באמבטיה

לצירוף־המלים "מים אפורים" לא מתלווה אצלנו אפרוריות. אדרבה, זה נושא מלהיב, וגם המים עצמם רב־גוניים. יש מים אפורים בכל־צבעי־הקשת... בעיקר אלה, שמקורם בכיור המטפח, על־פי התפריט של היום ושל אתמול...

המים ממכונת הכביסה, לעומת־זאת, בהירים למדי, כלומר, נקיים למדי.

הדלי מתחת לכיור מלווה אותנו זה זמן רב, ועם המעבר לדירה גדולה יותר עם דיירים רבים יותר וכן עם הכנסת מכונת כביסה לדירה, גדל מספר הדליים עד־מאוד.

הִגּיע הזמן לשלב הבא: מערכת לַהֲדחת אסלת השירותים במי מכונת הכביסה ~!~ הניאגרה, שהוחרמה במשך שנים לטובת שפיכת מים מהדליים, חוזרת לשימוש, כשהיא מוזנת מהמיכל האוגר את מי מכונת הכביסה.

עומר יזם, קידם והשתתף בביצוע, ליאור זינגר, מהנדס המים, נתן השראה, ייעוץ וַחֲלקים מהמערכת הישנה שלו והשתתף בתכנון, אייל מהודר בנה בבית־המלאכה שלו, וזה עובד ~!!~

שירותי־קסם ~

הדליים, שמספרם פחת בהרבה, ממשיכים לשמש מתחת לכיור המטפח וּלכיור השירותים הקטנים, והמים משמשים לַהֲדחת שירותים אלה.

אז מה קורה כאן? לא התנתקנו מהביוב, אבל בדרך המים זוכים לשימוש נוסף וּמונעים את הצורך לצרוך מי־שתייה כדי להסיע את ההפרשות שלנו, משאירים את מי־השתייה נקיים, אז מה יותר נקי מזה? אנשים התרגלו להגיב למשמע צירוף־המלים "מים אפורים" בצירוף־המלים האוטומטי "זה אסור", אך אם נחשוב על כך לרגע, לאיסור זה יש משמעות לבעלי־מקצוע, כיוון שניתן למנוע מהם הרשאה להתקין מערכות, שאינן מאושרות בחוק, אך בכל מצב אחר איש אינו שואל את עצמו, מה השימושים המותרים או האסורים על אדם במים שבביתו, וַהֲלא יכול אדם להשתמש בכימיקלים רעילים, תרופות וכיוב', ואח"כ לשטוף אותם אל תוך הביוב באין מפריע, וּמדוע לא חומרים פשוטים, המצויים ממילָא בבית?

אלון

המדפים בסלון

אחד מהפרויקטים הארוכים שכן הגיעו להשלמה, ובכל זאת לא. "מדפי הקבלות" שבסלון, נולדו כשהיינו חייבים מקום איכסון לכל כלי השיפוצים שלנו, ממש לפני בתים מבפנים הראשון. חנן הכל יכול ניסר צורות יפות מדיקט, ריווח על פי נוסחה מתמאטית מדוייקת, והצמיד לקיר בעזרת כל הזוויות שנאספו אצי שנים קודם. הסיפוק היה רב.

אחרי שנה בערך, פירקנו את כל החומרים והתחלנו לצפות את המדפים בקרטונים ונייר. עזרו במלאכה ליאור וגמן, אנשי מחזור א' של קורס הפרמקלצ'ר ועוד מתנדבים. לבסוף ציפיתי את השכבה האחרונה, שכוללת את כל הקבלות שנשמרו מימי הטיסוות והקניות, כולל ספחים של כרטיסי הטיסה הרבים. את הכל מרחתי בלכה בעלת צבע ירקרק והסיפוק שוב היה רב.

למה לא מושלם? כי מאז המשיכו המדפים להיות סוג של מחסן, ואף פעם לא הספיקו לשמש את החנות כפי שתכננו. נו טוב.

פסיפס באמבטיה ובחיים

כשאני מחפשת "פסיפס", אני מוצאת את מילותיו היפות והמדויקות של טל-אל, שבילה שעות רבות באמבטיה, מחבר פיסה לפיסה. גם אני ביליתי שם, זה היה אחד מהמקומות החביבים עלי ואחת הפינות שאני הכי אוהבת בדירה.

אבל הדבר שאני הכי מחוברת אליו זה התמונה שיש לי בראש של חדר האמבטיה עם הפסיפס גמור. ואת זה אני לוקחת איתי. כל פעם שישבתי בשירותים, נדדה מחשבתי לאמבטיה הגמורה, שם היא נחה והתענגה לה. ובמציאות - יש עוד הרבה עבודה, והזמן להשלמתה ניתן טיפין טיפין.

המעבר שוב מלמד אותי שלהשלמה הפנימית יש בשבילי ערך יותר גדול מאשר ההשלמה החיצונית. בפנים אני יודעת שהכל מתפרק, גם אני, והעבודה היא להשלים עם זה. כל השלמה של דבר מה במציאות מחזקת איזו אשלייה. בשביל מה אשליות? יותר טוב להשלים עם המציאות. ובמציאות הכל משתנה כל הזמן, הכל בתנועה, הכל מתפרק, וטוב שכך. כי מכל התפרקות צומחים חיים חדשים. בלי ההתפרקות, בלי התנועה, אין חיים.

בוידעם

בוידעם, מלה של פעם, מתאימה לדירה משנת 1925. הבוידעם עצמו מתאים לתקרה הגבוהה של הפרוזדור. זמן רב בהינו בֶחלל הבלתי-מנוצל, וּבחפתים הרבים הממלאים את הדירה, עד שהִגּיע אלעד והבוידעם קם והיה, ולא סתם בוידעם, אלא בוידעם מפואר, עשוי מדלתות יפות של ארון קיר שפורק, ניתנות לַהֲזזה, וּמשולבים בהן בתי-נורה. מושלם!

בחזרה לבוץ

וואו! איזה כיף היה היום עם מחזור ארבע של קורס הפרמקלצ'ר העירוני שלנו! היום התחיל עם חנן לוי ושיעור על אנרגיה, שמושים באנרגיה בבית, המחיר שלהם, אנרגיות מתחדשות והחשיבות שאי אפשר להדגיש אותה מספיק של הפחתה, של כבוד למשאב.

אחר כך עצרנו במיטפח לברר מהם מקורות האנרגיה הטובים ביותר לגופנו (רמז, הם בצבע ירוק).

ואז... ואז! דפנה גבעוני הגיעה, שלפנו את שאריות החרסית מהשיפוצים של לפני שנתיים, שוב ערבבנו עם חול והפעם התקנו פאנלים למסדרון, המסדרון שתמיד סובל עודפי בלאגן, ושנטול פאנלים התחיל לקבל כתמי רטיבות לא נאים במפגש שבין הקיר (הקיר, הקיר! זה שפראנק עשה עלי עבודת שפכטל מפוארת), והרצפה.

ובכן, עכשיו, במקום כתמי רטיבות, יש לנו פאנלים יפהפיים משברי אריחים. אז איך עושים? נורא פשוט:
מערבבים 1 חרסית לבנה על שניים חול, או אם החרסית כהה יותר, אז פחות חול (זה בגלל שככל שהחרסית יותר כהה בעצם יש בה פחות חלרקיקי חרסית ויותר חלקים "חוליים"), מערבבים טוב טוב עם מים עד שזה מגיע לגמישות רצוייה. עובדים עם שפכטל או מסטרינה, מורחים בוץ על הקיר ועל שברי הקרמיקה, ומדביקים.

אם הקיר צבוע ומטויח בחומרים אקריליים (טפו!), כמו במקרה שלנו, אז חורצים את הקיר כך שלבוץ יהיה למה להיתפס.

ניתן לבוץ הראשון שעשינו היום להתייבש, ואז נעבור עליו עם חרסית בהירה, כדי לסתום חריצים, ולהבהיר את המראה, ולבסוף נאטום בתערובת של שמן ושעוות דבורים.

יצא יפה! בואו לראות...

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196