לתרום לעץ כאן

Missing Header Image for

נושאים בענף

מערכת המים האפורים באמבטיה

לצירוף־המלים "מים אפורים" לא מתלווה אצלנו אפרוריות. אדרבה, זה נושא מלהיב, וגם המים עצמם רב־גוניים. יש מים אפורים בכל־צבעי־הקשת... בעיקר אלה, שמקורם בכיור המטפח, על־פי התפריט של היום ושל אתמול...

המים ממכונת הכביסה, לעומת־זאת, בהירים למדי, כלומר, נקיים למדי.

הדלי מתחת לכיור מלווה אותנו זה זמן רב, ועם המעבר לדירה גדולה יותר עם דיירים רבים יותר וכן עם הכנסת מכונת כביסה לדירה, גדל מספר הדליים עד־מאוד.

הִגּיע הזמן לשלב הבא: מערכת לַהֲדחת אסלת השירותים במי מכונת הכביסה ~!~ הניאגרה, שהוחרמה במשך שנים לטובת שפיכת מים מהדליים, חוזרת לשימוש, כשהיא מוזנת מהמיכל האוגר את מי מכונת הכביסה.

עומר יזם, קידם והשתתף בביצוע, ליאור זינגר, מהנדס המים, נתן השראה, ייעוץ וַחֲלקים מהמערכת הישנה שלו והשתתף בתכנון, אייל מהודר בנה בבית־המלאכה שלו, וזה עובד ~!!~

שירותי־קסם ~

הדליים, שמספרם פחת בהרבה, ממשיכים לשמש מתחת לכיור המטפח וּלכיור השירותים הקטנים, והמים משמשים לַהֲדחת שירותים אלה.

אז מה קורה כאן? לא התנתקנו מהביוב, אבל בדרך המים זוכים לשימוש נוסף וּמונעים את הצורך לצרוך מי־שתייה כדי להסיע את ההפרשות שלנו, משאירים את מי־השתייה נקיים, אז מה יותר נקי מזה? אנשים התרגלו להגיב למשמע צירוף־המלים "מים אפורים" בצירוף־המלים האוטומטי "זה אסור", אך אם נחשוב על כך לרגע, לאיסור זה יש משמעות לבעלי־מקצוע, כיוון שניתן למנוע מהם הרשאה להתקין מערכות, שאינן מאושרות בחוק, אך בכל מצב אחר איש אינו שואל את עצמו, מה השימושים המותרים או האסורים על אדם במים שבביתו, וַהֲלא יכול אדם להשתמש בכימיקלים רעילים, תרופות וכיוב', ואח"כ לשטוף אותם אל תוך הביוב באין מפריע, וּמדוע לא חומרים פשוטים, המצויים ממילָא בבית?

אלון

המדפים בסלון

אחד מהפרויקטים הארוכים שכן הגיעו להשלמה, ובכל זאת לא. "מדפי הקבלות" שבסלון, נולדו כשהיינו חייבים מקום איכסון לכל כלי השיפוצים שלנו, ממש לפני בתים מבפנים הראשון. חנן הכל יכול ניסר צורות יפות מדיקט, ריווח על פי נוסחה מתמאטית מדוייקת, והצמיד לקיר בעזרת כל הזוויות שנאספו אצי שנים קודם. הסיפוק היה רב.

אחרי שנה בערך, פירקנו את כל החומרים והתחלנו לצפות את המדפים בקרטונים ונייר. עזרו במלאכה ליאור וגמן, אנשי מחזור א' של קורס הפרמקלצ'ר ועוד מתנדבים. לבסוף ציפיתי את השכבה האחרונה, שכוללת את כל הקבלות שנשמרו מימי הטיסוות והקניות, כולל ספחים של כרטיסי הטיסה הרבים. את הכל מרחתי בלכה בעלת צבע ירקרק והסיפוק שוב היה רב.

למה לא מושלם? כי מאז המשיכו המדפים להיות סוג של מחסן, ואף פעם לא הספיקו לשמש את החנות כפי שתכננו. נו טוב.

פסיפס באמבטיה ובחיים

כשאני מחפשת "פסיפס", אני מוצאת את מילותיו היפות והמדויקות של טל-אל, שבילה שעות רבות באמבטיה, מחבר פיסה לפיסה. גם אני ביליתי שם, זה היה אחד מהמקומות החביבים עלי ואחת הפינות שאני הכי אוהבת בדירה.

אבל הדבר שאני הכי מחוברת אליו זה התמונה שיש לי בראש של חדר האמבטיה עם הפסיפס גמור. ואת זה אני לוקחת איתי. כל פעם שישבתי בשירותים, נדדה מחשבתי לאמבטיה הגמורה, שם היא נחה והתענגה לה. ובמציאות - יש עוד הרבה עבודה, והזמן להשלמתה ניתן טיפין טיפין.

המעבר שוב מלמד אותי שלהשלמה הפנימית יש בשבילי ערך יותר גדול מאשר ההשלמה החיצונית. בפנים אני יודעת שהכל מתפרק, גם אני, והעבודה היא להשלים עם זה. כל השלמה של דבר מה במציאות מחזקת איזו אשלייה. בשביל מה אשליות? יותר טוב להשלים עם המציאות. ובמציאות הכל משתנה כל הזמן, הכל בתנועה, הכל מתפרק, וטוב שכך. כי מכל התפרקות צומחים חיים חדשים. בלי ההתפרקות, בלי התנועה, אין חיים.

שירוקים

ערב יום העצמאות, עכשיו מסיבה על הגג של השכנים, והבירה זורמת כמים, וּבהתאם, גם השתן...

כאן למטה הסלון האקולוגי משמש מפלט מהרעש והצפיפות וגם: שירותים. אז איך למנוע זרימה של הרבה מים טובים יחד עם השתן שבאסלה? את הבנות הפנינו לשירותים ה"רגילים", שם נמצא, כרגיל, הדלי מתחת לכיור, שקולט את המים כדי להשתמש בהם לַהֲדחת האסלה.

את הבנים הפנינו לשירוקים: שירותים שֶיְרוקים, הלא הם ערימת הקומפוסט שבגינה החשוכה, וכך לא רק חסכנו מים רבים, אלא גם העשרנו את הקומפוסט בחנקן שבשתן.

שתן של אדם בריא הוא נקי מחיידקים, ואם יהיו בשתן חיידקים מחוללי מחלות, הם ימותו בחום, השורר בערימה.

אין כמו ויטאמיקס

המיקסר הישן גווע לאטו. תיקונים לא השיבו לו את מלוא כוחו. אז נתנו אותו למימי, שמסרה אותו למתקן מֵרחוב טשרניחובסקי, שהצליח שוב לתקנו, במידה, שהִספיקה לִצרכיה. הכרזנו על מגבית לקניית ויטאמיקס חדש כמתנת יום הולדת לתמי. כן, ויטאמיקס, אמרנו, בלי לחשוב פעמיים, כי זה מה שנחשב לטוב ביותר, אך בכל-זאת ניקרה בראש המחשבה, שאולי יש מכשיר זול יותר ולא פחות מוצלח ואולי בכלל מיד שנייה?

לא עשינו לעצמנו חיים קלים. התרוצצנו ביפו, מצאנו חנות קטנה, שם מכרו לנו באדיבות מהולה באסרטיוויות מכשיר מקצועי. "אם לא יתאים, תחזירו", אמרו, וגם "תקפידו, שיהיו תמיד נוזלים", אמירה שגרמה לנו להרים גבה. ובכן, בדקנו, ניסינו - לא הצלחנו לטחון תמרים, וגם לא קליפות לימונים. "אבל בוויטאמיקס אפשר", אמרה תמי וּמיהרה לוודא זאת עם אופק, והחזרנו. אז לדוכן מיצים היא אולי מצוינת, אבל לִטחינת מזונות יבשים וקשים לא ולא.

חדורי שכנוע פנימי עמוק הזמנו את הוויטאמיקס ממירה גיל, וּלאחר שהִצּבנו אותו במִטְפָּח, הבנו את ההבדל בִמהירה! לא נותר אלא להזמין את כל המשתתפים בקניית המתנה להשיק שייק לכבוד יום ההולדת ולכבוד המכשיר המופלא. מאז, הקלות הבלת-נסבלת של השייק מזכה אותנו במטעמים מזינים וּטעימים.

בכל-זאת מסנן מים

כשעבר עץבעיר לדירה בכיכר ביאליק, המים ערבו לחיכנו. רק להעמיד אותם בקנקן עם מכסה פתוח ללילה או יום לנידוף הכלור, ולא צריך יותר מזה. אחר-כך נוספו חרוזי הקרמיקה נושאי חותם החיידקים המועילים ושיפרו את האיכות עוד.

וּבכל-זאת, המלצות על מסנן המים של קטדין קיבלנו מכמה כיוונים, תחילה מזהר צמח. אח"כ שמענו על המיזם המבורך "דרך המים" ונוצר הקשר עם איתי, העומד מאחוריו. בשלב זה השתכנענו, שהמסנן של קטדין יכול לסנן מהמים כימיקלים רבים, שלא זכו למענה, בראש וּבראשונה מתכות ואולי (טרם אושר סופית) גם פלואור וכן תרכובות אורגנו-כלוריות, כלומר, של חומר אורגני עם כלור, הנוצרות, לפני שאנחנו מנדפים את הכלור, שהן מסרטנות. אכן, במצב הרצוי - מים חיים ללא תוספות כימיות - לא היה צורך במסנן.

המערכת של קטדין מבוססת על מסנן פחם וּמסנן קרמי ייחודי, המונע חדירה והתרבות של חיידקים למערכת. הפרטים המלאים באתר. החיידקים אמנם הטרידו אותנו פחות, בהינתן הסינון והחיטוי, שמבצעת חברת "מקורות", אבל לא יזיק לסנן אותם. תמיד אפשר להוסיף קריסטלים...

החלפת סנן פחם מומלצת מדי 12-10 חודשים, ואת הסנן הקרמי יש להחליף עד חמש שנים מתחילת השימוש בו. המערכת אינה צורכת חשמל ואינה יוצרת קרינה כלשהי (בשונה ממערכות, המבוססות על UV, אולטרא-סָגול). היא גם איננה כרוכה בבזבוז מים בתהליך הסינון, כזה שנגרם במערְכות אוסמוזה הפוכה.

והטעם משובח! בואו לטעום.

אם המלצתנו נשמעת לכם אמינה, זה הזמן להתחיל לחשוד בכַשְרותנו: אם תציינו את ססמת הקסם "עץבעיר" בבואכם לקנות מסנן של קטדין, עץבעיר יקבל זיכוי כספי (<-:)

בוידעם

בוידעם, מלה של פעם, מתאימה לדירה משנת 1925. הבוידעם עצמו מתאים לתקרה הגבוהה של הפרוזדור. זמן רב בהינו בֶחלל הבלתי-מנוצל, וּבחפתים הרבים הממלאים את הדירה, עד שהִגּיע אלעד והבוידעם קם והיה, ולא סתם בוידעם, אלא בוידעם מפואר, עשוי מדלתות יפות של ארון קיר שפורק, ניתנות לַהֲזזה, וּמשולבים בהן בתי-נורה. מושלם!

בחזרה לבוץ

וואו! איזה כיף היה היום עם מחזור ארבע של קורס הפרמקלצ'ר העירוני שלנו! היום התחיל עם חנן לוי ושיעור על אנרגיה, שמושים באנרגיה בבית, המחיר שלהם, אנרגיות מתחדשות והחשיבות שאי אפשר להדגיש אותה מספיק של הפחתה, של כבוד למשאב.

אחר כך עצרנו במיטפח לברר מהם מקורות האנרגיה הטובים ביותר לגופנו (רמז, הם בצבע ירוק).

ואז... ואז! דפנה גבעוני הגיעה, שלפנו את שאריות החרסית מהשיפוצים של לפני שנתיים, שוב ערבבנו עם חול והפעם התקנו פאנלים למסדרון, המסדרון שתמיד סובל עודפי בלאגן, ושנטול פאנלים התחיל לקבל כתמי רטיבות לא נאים במפגש שבין הקיר (הקיר, הקיר! זה שפראנק עשה עלי עבודת שפכטל מפוארת), והרצפה.

ובכן, עכשיו, במקום כתמי רטיבות, יש לנו פאנלים יפהפיים משברי אריחים. אז איך עושים? נורא פשוט:
מערבבים 1 חרסית לבנה על שניים חול, או אם החרסית כהה יותר, אז פחות חול (זה בגלל שככל שהחרסית יותר כהה בעצם יש בה פחות חלרקיקי חרסית ויותר חלקים "חוליים"), מערבבים טוב טוב עם מים עד שזה מגיע לגמישות רצוייה. עובדים עם שפכטל או מסטרינה, מורחים בוץ על הקיר ועל שברי הקרמיקה, ומדביקים.

אם הקיר צבוע ומטויח בחומרים אקריליים (טפו!), כמו במקרה שלנו, אז חורצים את הקיר כך שלבוץ יהיה למה להיתפס.

ניתן לבוץ הראשון שעשינו היום להתייבש, ואז נעבור עליו עם חרסית בהירה, כדי לסתום חריצים, ולהבהיר את המראה, ולבסוף נאטום בתערובת של שמן ושעוות דבורים.

יצא יפה! בואו לראות...

עוד מים, עוד אפורים

בשיעור האחרון של פרמקלצ'ר עירוני, בנינו בהנחייתו של ספי מיור עוד חתיכה של מערכת המים האפורים של העץ, והפעם שלחנו מים מכיור המטפח ישר לעץ התות הוותיק.

רק כשספי ביקש ממני להתחיל לשטוף כלים, כדי לבדוק את המערכת, גיליתי איזה שינוי הולך לקרות. לתת למים לזרום לחור שבכיור הזה ולדעת שהם הולכים לגינה... וואו!

בהתחלה הוצאתי את הקערה מהכיור. איזו תחושה מוזרה זאת הייתה. אבל אחרי כמה נסיונות הבנתי שהיא צריכה לחזור. מים בקערה זה מעולה, גם אם יש מערכת. בקערה מצטברים מים שאפשר לשטוף איתם (לא על כל שטות צריך לפתוח את הברז, זה גם יותר נוח) או להפנות אותם הלאה מהכיור, על פי תכולתם.

למשל, אם יש במים הרבה שומן (בדיוק שטפנו את השאריות של הטחינה מהדלי), אקח אותם לקומפוסט במקום לתת לשומן להעמיס על המערכת שלנו.

שני דברים נחמדים מאוד קרו במהלך השיעור. ספי ביקש טוף, והטוף פשוט הגיע... עץ התות דרש הרבה גזם מסביבו, אז כיסחנו את שיח ההיביסקוס שיבש, בכניסה לבית. הוא ויתר די בקלות ופשוט פינה את מקומו (תודה לחגית ולגל!). כך זכינו בהמון חומר יבש, וגם בחלקת אדמה חדשה בשטח עם המפנה הדרומי. זו תחכה למיפגש שלנו עם מתן הגנן שבו נילמד איך להקים גינת ירק קטנה, מא' (הכנת האדמה) ועד ת' (הרכבת מערכת ההשקיה).

קירות שוב נופלים בששון

הפגישה עם דר. נורברט הייתה הרת גורל בשביל הקיר המזרחי של המשרד. במפגש של קורס הפרמקלצ'ר השבוע למדנו למה בטון זה לא משהו, צבע אקרילי זה די אסון, אבל הכי הכי גרוע זה גבס!!

ראינו את זה בעיניים, כששכבות הגבס והבטון נפלו כאילו רק חיכו לליטוף של הפטיש, ומתחתם, המממ... אקו-סיסטמה שלמה שחיה על לחות ובסדקים שהקיר פיתח בשמונים השני האחרונות.

ואז למדנו איך עושים פטשוק, מסיד בור וחול ומים, וכיסינו את הקיר הפצוע בשכבה ראשונה. את לבני הסיליקט מימין בינתיים נשאיר חשופות.

תודה לנורברט המקסים ולאנשי מחזור ארבע של קורס הפרמקלצ'ר העירוני!

המקרן

אי אפשר היה יותר. ניסינו יד שנייה, ניסינו השאלות. עם פריחתם של הקורסים פה בסלון, פתאום הזדקקנו למקרן לעיתים יותר ויותר תכופות, כמעט כל שבוע. אז החלטנו שאין ברירה, צריך לקנות, ולקנות חדש - כן כן.

התייעצנו, בדקנו, השווינו וביררנו. מי שעזר לנו להחליט מה עושים היה גליבטר שכהרגלו סידר את המחשבות וההתלבטויות בכמה המלצות מדוייקות. אז קנינו אפסון, דרך חברה נעימה במיוחד בשם מלודי. אם אתם צריכים מקרן, דברו שם עם ורד. הם נתנו לנו שירות מדהים, הביאו לנו את המקרן עד הסלון כדי שננסה אותו, והשאילו לנו מקרנים עד שהמלאי שלהם התחדש ויכולנו לקנות מהם את המקרן המתאים.

עכשיו הוא כאן, מקרן באיכות מעולה, שפשוט עובד. בינתיים אנחנו ממקמים אותו בכל פעם שיש צורך. בשביל מסך, אנחנו מכסים את מפת הקומפוסטאים בסדין. בעתיד הקרוב נקבע אותו לתקרה ונארגן מסך קבוע. אז משתתפי קורס הפקרמקלצ'ר וקורס הגינה האקולוגית כבר נהנו ממצגות וסרטונים, ועוד היד נטויה.

הבעייה היחידה עם המקרן היא שהוא עלה לנו 4,000 ש"ח שאין לנו! אז חילקנו לצ'קים דחויים והחזקנו אצבעות שטס תצליח לחדש חברויות ולצרף חברים חדשים שיתרמו את חלקם ויעזרו לנו לכסות את ההוצאה, וגם יבואו להינות מערב הקרנה חגיגי שבו נחגוג את ה"קולנוע הסלוני" שלנו. אז אם בא לכם לתרום הנה כאן הצעת החברות שלנו, ובקרוב נזמין אתכם לערב הקרנה מיוחד עם פינוקים והפתעות. למה בקרוב? כי טס עושה עבודה מצויינת, ולא מעט אנשים חידשו חברות או הצטרפו כחברים חדשים!

מים מים מים

וואו, איזו מהפכה!

אתמול בשיעור השני של קורס הגינה האקולוגית בעיר הוחלף הדלי המיתולוגי שקיבל בנאמנות את מימי הכיור השני במטבח מאז שהגעתי לכאן, במערכת אגן חיפוי שמובילה את המים מהכיור האמור אל עץ הפאפיה שמקדימה.

בנות הקורס שמעולם לא עסקו באינסטלציה לפני כן, חיברו צינורות כאילו נולדו אינסטלטוריות, והפלא ופלא, תוך שעה וחצי השתנתה לה המציאות, ומעכשיו אני יכולה לבחור: המים לדלי או זורמים לפאפיה ולפיטנגו.

לראות את החשמל זורם מבין האצבעות

ידענו, שצריכת החשמל בדירה האקולוגית נמוכה מאוד, אבל עכשיו יש לנו גושפנקא כפולה: א. אריאל מ-Watt-O-Meter אמר לתמי: "את משהו מיוחד, לא רואים צריכה נמוכה כל-כך, צריך להביא לכאן אנשים לראות", ולא ידע כמה צדק...

ב. ...

החברים מהשל מבקרים בעץ

החברים שלי מתכנית העמיתים של השל הקדישו חלקו של אחד המפגשים שלנו להיכרות מקרוב עם הדירה האקולוגית. זה היה אחרי שליוו את ההתפתחות של הפרויקט במשך שנת הלימודים, מהרגע שניכנסתי לדירה, דרך השיפוצים ועד להתפתחויות מרעננות כמו... סיורים מודרכים.

ECI מבקרת בעץ

צוות עובדים מובילי שינוי ירוק בחברת ECI ביקר בדירה האקולוגית לפני מספר לא מבוטל של חודשים. הצוות התכבד בטעימות מן המטפח, ביקר בחדרי הבית, ואחר כך התכנסנו בסלון האקולוגי ושוחחנו על צעדים אפשריים בחברה. דיברנו הרבה על קומפוסט כמובן.

בעקבות הסיור, ECI הזמינו מהעץ מתנות לצוות, סדנת קומפוסט שהתקיימה במשרדי החברה במסגרת יום מיוחד שבו הושקה התכנית ליירוק החברה. העץ סיפק גם נישנושים מתחשבים לעמדות החתמה, ובנוסף השתתפנו ביריד ירוק.

תודה למיכל ריבלין אשר חיברה בין ECI לבין העץ.

צפוי קיץ קריר בסלון האקולוגי

יש מאוורר תקרה! יפהפה!

מאוורר תקרה הוא האמצעי היעיל ביותר להתמודד עם הקיץ התל אביבי במינימום אנרגיה. הוא מקנה לנו נוחות אקלימית מבלי להקפיא אותנו ומאפשר להשאיר את החלונות פתוחים לשם אספקה מתמדת של אוויר טרי.

בחורף הוא הופך את כיוונו, מעלה אוויר קריר מגובה נמוך אל התקרה, וזה דוחק את האוויר החם שלמעלה ומוריד אותו אלינו. כך מוגברת יעילות החימום.

אביב של שיפוצים בדירה האקולוגית

אביב הגיע, בתים מבפנים באופק, ואנו בתנופת שיפוצים חדשה בדירה האקולוגית. אז לכל מי שביקר כאן ופער את פיו, לכל מי שראה באתר, ונפקחו עיניו, ובכלל, כל מי שנלהב, הנה ההזדמנות ללמוד, להתנסות ולהיות חלק מזה: ביום שני 30/3 נקיים יום שיפוצים, עם צבע קמח, תליות והדבקות, התקנת מאוורר ותאורה, מיחזור כרטיסי ביקור, אוכל ושמח. נפגשים כאן בתשע בבוקר.

מדי שבוע נקיים יום או יומיים של שיפוצים, בד"כ בימי שני וחמשי, ונודיע על כך כאן וכן ב"השבוע בעץ וּבעיר".

ויהי בוקר ותהי גדר

תודה לעירייה! היא קיימה הבטחתה, וכחלק נשיפוצי מתחם ביאליק הקיפה אותי בגדר. עכשיו הגינה האקולוגית מתוחמת לה, ואין עוד ספק שהיא שייכת למישהו. השייכות הזו, מידת הפרטיות, היא חשובה ביותר! מעתה תהיה הגדר חוצצת ומתרה בכלבים לא להיכנס לצרכיהם, וגם עוברי אורח יצטרכו להתאמץ קצת יותר באמרם לעצמם כי הגינה היא רכוש הכול.

כי היה שיח רוזמרין וגם שיח מרווה ששתלתי והם החלו לתפוש יפה ומה רבה הייתה האכזבה כשנעלמו להם. וגם השערים חביבים, ומעתה הכניסה אל הסלון האקולוגי מקבלת איכות חגיגית במיוחד!

תכניות גדולות יש לי לגדר, אני רואה אותה מתכסה בירוקים מטפסים כמובן.

יחד עם הגדר הופיעו להם גם מתקני קשירת אופניים - כמה הולם בשביל הכניסה לסלון האקולוגי!

סוף סוף מדפים!

וואו. קשה לי לתאר את השינוי שהביאו איתם המדפים הללו לחיי בדירה. הם היו כל כך חסרים כל כך דרושים כל כך הרבה זמן, והנה הם כאן. יום אחד הוחלט שלא, לא נחכה עד אחרי שהאמבטיה תהייה גמורה - כי האמבטיה תיקח עוד מספר חודשים, והמדפים יכולים להפוך למציאות ביומיים. ופתאום כך היה.

הדלתות של הארון מחדר השינה בשדרות נורדאו הפכו למשטחי מדף בחיתוך מהיר בנגריה בפלורנטין. אחרי זה נזכרתי להתחבר לאורי בן צבי, שיש לו סטודיו עבודה בעץ (ולא רק) גם הוא בפלורנטין. אורי הוא מעצב תעשייתי מוכשר להפליא שגם מלמד במכון הטכנולוגי בחולון וגם מתמיד לעבוד רק עם עצים ממוחזרים. על הרקע הזה היה לנו קל להתחבר.

אורי מייצר קרשי חיתוך נהדרים אותם ניתן לרכוש כאן בעץבעיר. אבל נחזור מדפים. לקחנו עצים יפיפיים שהם בעצם חלק ממשטחי הרמה. מצאנו אותם במחסן חומרי בניין, גם הוא בפלורנטין ולקחנו אותם ברשות, כי כנראה שממש לא היה בהם צורך. ניר יסעור השתמש בהם בבניית המטבח (עליו למרבה הבושה עוד לא סיפרנו באתר), ועכשיו השתמשנו בהם לתמיכת המדפים. בן מדד וחישב, אורי חתך, חנן בא לחבר הכל ויחד עם בן ואנוכי (אמונה בעיקר ע ניקיונות והבעת דעה, אה וגם משיחה בשמן פישתן), תלינו אותם.

והם כל כך יפים, ולגמרי משנים את החיים.

תודה כולם!

עכשיו אפשר לחזור לאמבטיה...

מלפפון בחלון מאת אלון

לא צפוי שמלפפון
יהא תלוי לו בחלון
סביר יותר שישתקף
לו מבחוץ מהגינה
או מצלחת לבנה
שהחלון בה משתקף
או מתוך הפה
בדרך לגרון
מתחת לעין
הצופה אל החלון

ובכן אני חושב
שאם רק מתחתיו אשב
ואם מספיק זמן אֲחכה
ייפול אליי ישר אל תוך הפה

אלון

הוצב בגינה מיכל שלשולי אדמה אדומים

גם ללא גינה ניתן למחזר שאריות מזון דיי מהר ולייצר דשן איכותי ומרוכז אני מלמד כיצד לשדרג כל תיבה קופסה או מיכל בכדי שישמש חוות תולעים למיחזור להרשמה oded.meshulam@gmail.com עלות 70 שח, בתל אביב. מידע נוסף בסדנאות אקולוגיות בעיר. ושם בהקומפוסט העירוני- קומפוסט תולעים אדומות. לאחרונה ייצרתי שני מיכלים גדולים ליצור קומפוסט בעזרת שלשולי קרקע אדומים. אחד מהם כבר בשימוש אמיתי בגינה. שווה לבוא ולהתעניין. המיכל נחשב גדול יחסית. קיים מיכל נוסף כרגע בתוך המרכז. תמי מנהלת מיכל נוסף גם בחדר באמבטיה מאחורי הדלת. כמעט לא שמים לב

עודד

האמבטיה מתקדמת לכיוון הנכון

איכשהו אחרי כמה וכמה שבועות של עצירה בשיפוצים, שוב התכווננו העיניינים וחזרנו ללכלך את הידיים. חבר של העץ בן, אלוי שלומדת איתו פרמהקלצ'ר, וטלאל שמאז שעשה קצת פסיפס במטבח מחכה לחזור לעניין, וחנן שתמיד נותן יד כשצריך לבנות משהו, ואיתי הנגר החובב ועוד מתנדבים התקבצו בימים שונים בשבועיים האחרונים ופתאום האמבטיה מתחילה לזוז.

שירלי באה לצלם

שירלי אוהבת לצלם. תחביב, אבל עם הרבה השקעה. תהליכים של בנייה ויצירה עושים לה את זה - חלוציות היא קוראת לזה, בלי בושה, וזה מה שהיא מצאה בשפע בדירה המשתפצת של עץ בעיר בכיכר ביאליק. אז אנחנו ואתם נהנים מתמונותיה, המקשטות ענף זה, וחשים בהן את ההתלהבות.

היא ביקרה כאן מספר פעמים ותמונותיה כבר קישטו את האתר והן מככבות בשומר-המסך שלנו שמתפקד כמצגת שיקופיות. עכשיו הגיע הזמן לגלריה - המיטב שבמיטב.

לשבת בגינה

היום אפרת באה ותפשה טרמפ על הזנב של הזמן של ניר כאן, חצי שעה לפני החשכה. ניר סיים בדיוק את בניית המנבטה והיה מוכן לעוד פרןיקט אחד קטן. זה נימצא מיד בדמות אוסף הכסאות השבורים שלנו בגינה. דבק פלאסטי, שאריות של עצים, והמסור החשמלי של ניר נכנסו לפעולה, ותוך זמן קצר הפכו שברי רהיטים וקצוות של קרשים לאוסף אקלקטי של רהיטי גן שימושיים להפליא.

איזה כיף לשבת בגינה! בדיוק בזמן בשביל בתים מבפנים.

וכבר דברים צומחים - ומקלות תופים ואריה

הונבטו ונשתלו, עגבניות, שמיר, מנגולד, מלפפונים, ריחנים (בזיל). נזרעו באדמה דלעות . נשתלו אזוב, טגטס, לואיזה, מליסה, לענה שיחנית (שיבא) וכמה בשרניים.

בזמן פעילות בגינה מצאה תמר מקלות תיפוף. הזויי ללא ספק !!. התברר שהם מהאיכותיים. לפני כמה שבועות נמצא אריה. כלומר פסל של אריה. אל דאג לא מסתובבים טורפי על בתל אביב בגלל הפעילות האקולוגית של עץ בעיר.

הערוגה שטופת השמש הפונה דרומה מתחילה ממש להראות מרשימה. ומתחילה להוות כרטיס כניסה נחמד לבאי הגינה.

עודד

בכל-זאת מטבח

כבר כמעט התרגלנו: הספלים בארגז, הכיריים (החשמליים) בפרוזדור, גרעינים, אגוזים ועשבים לחליטה על שולחן על-יד המחשב, ובקבוקי שמן על שולחן האוכל. כל זאת בהמתנה לנגר שיבוא וימשיך את הבנייה של המטבח, שיאיר התחיל.
והוא בא, ושמו ניר, ולוחות העץ, שאספנו, והמתינו בסבלנות, ומשטחי ההרמה, שנוספו אליהם, הוכנסו לתשבץ של תכנון המטבח, כשהם מוצבים במקום זה או אחר, בזווית זו או אחרת ומאפשרים לדמיין את התוצאה. חלקי העץ, שצפויים להירטב דרך קבע, צופו בשמן פשתן אמתי ושרף על בסיס עץ אורן מחנות "פיגמנטים".
עוד רבה העבודה, אך בינתיים נותר משטח עבודה, שהוא בעצם רק דגם, אך מאפשר שימוש לעבודה ולאחסון.
ועם השיפור בתנאים חוזרים ההרגלים הישנים והטובים: מכונת המיצים שבה לפנק אותנו, והקומקום שב לשרוק על הכיריים של גז.
עדיין אנו מחכים בכליון עיניים לארון ההנבטה, שיספק תנאי חושך ואור לשלבים השונים של ההנבטה, יהיה מאוורר ויאפשר שטיפתם בקלות, כולל טפטוף של מים מכלים העומדים לייבוש מעל משטח מחורר.

אלון.

בינתיים הטיח אינו מתקלף

התקווה שתלינו בפריימר מתוצרת עצמית אינה נכזבת. התקרה מחזיקה מעמד, ולכן הכנו ממנו עוד ומרחנו שכבה על הקיר.
על הלבנים החשופות מרחנו תערובת של שמן פשתן וטרפנטין מעץ אורן, האמורה ליצור שכבה אטומה למים ורחיצה.

מנסים לאלף את המטבח המתקלף

לאחר האכזבה מהטיח המתקלף הבטחנו לא לומר נואש, וקיימנו. טוב, קל לומר בדיעבד, אבל איך זה היה נגמר, אלמלא הופיעו "הסמדרים", שהִגיעו מנאות סמדר ושיוו לִביאליק 23 מראה של חווה אקולוגית. בסבלנות מתמסרת וּמדידטיווית ממש גרדו ושייפו פעם אחר פעם, עד שהיה המטבח מוכן סוף-סוף לִצביעה. תודה!

במקום לקנות עוד מהפריימר היקר לצורך ניסויים הכנו בעצמנו פריימר מחלב, אדמה וקמח. בחלב יש קזאין, שהוא בעל תכונות של הדבקה.
מרחנו מחצית מתקרת המטבח בחומר זה ואת מחציתה האחרת באותו חומר בתוספת דבק מיוחד, המיועד לשימוש עם סיד. התחושה בעת ההברשה של התקרה בחומר, גם זה, שאינו מכיל דבק, דביקה מעט.

דישון בשיחרור איטי. קמות הערוגות הראשונות המוגבהות לירקות

היום עיצבתי ערוגות מוגבהות בחזית הדרומית של הבית. הערוגות ישמשו לגידול ירקות וייהנו משעות שמש רבות בשל המיקום לדרום. זורחת במזרח ושוקעת במערב, נטיית השמש הינה תמיד לדרום. היא אינה עוברת ממש מעל ראשנו. בחורף נטייתה גדולה יותר ולכן רמת החימום נמוכה יותר. זהו חלק מהסיפור שעומד מאחורי עונות השנה.

שני דברים
שני דברים כיסיתי שם. לקחתי אדמת חול שנערמה לאורך השנים במבני השבילים בגינה הפנימית (וגיליתי אותם עוד) וכיסיתי ענפים ועלים במיקום הערוגה העתידית. כך הגבהתי את הערוגות לנוחות המגדלים החרוצים. אך הדבר השני שכיסיתי היה כוסות נייר מלאות אדמה שאותן הנחתי מסודרות על האדמה. זה מן ניסוי שאני עושה ומוצא דרך יצירתית לשימוש חוזר בכוסות הממולאות. במקור שימשו את קמפיין ח"ח של עץ בעיר מלפני כמה חודשים בו נאספו כוסות מבתי קפה וברים של קפה. בן הונבטו חמניות ופתק עם כתובת האתר צורף. מאז סוף הקמפיין חיכו הכוסות בגינה לגאולה.

לפני שכיסיתי באדמת החול פיזרתי קומפוסט מוכן ושחור. שורשי הירקות שישתלו יגיעו לחומר האורגני מתחת לשכבה העליונה ויהנו מפירות הפירוק.

ניתן גם להצניע גזעים בערוגות גדולות. העץ יתפרק מתחת לאדמה אט אט ויספק מזון לאורך זמן. דישון בשיחרור איטי

נסו

עודד

אור בעץ

עוד מדרגה בעיצוב הפנים ובתחושת הביתיות: מנורת "איקאה", שהתגלגלה לידינו, נתלתה בפינת חדר העבודה והוארה באור חדש, פלורסנטי וחסכוני. מתגי חשמל בסגנון הישן והטוב, שהובאו מהדירה הקודמת, הותקנו במקום החדישים והמשמימים וקיבלו מסגרת של טיח הבוץ.
גם במטבח ובחדר השינה הותקנו נורות פלורסנט קומפקטיות וחסכוניות.

אלון

המטבח מתקלף

הפתעות הן חלק מהתהליך. גירדנו בעדינות יחסית את הקירות והתקרה במטבח, כדי שכל פיסות הטיח הרופפות ייפלו. מרחנו את התקרה בשכבה של פריימר מיוחד, שאמור להתחבר מצד אחד אל הטיח ומהצד השני אל הצבע האקולוגי. הפריימר נקנה באקו-ארט. על-גבי הפריימר צבענו בשתי שכבות שלצבע על-בסיס קמח. ואז, בבוקר, גילינו, שהתקרה התפוררה, לאחר שהפריימר עם שתי שכבות הצבע נצמדו אליה חזק וכל המשקל הזה משך אתו שכבות נוספות, שהגירוד העדין שלנו לא הפיל.
לא נותרה בידינו ברירה, אלא לקלף ביסודיות את התקרה ובהזדמנות זו גם את הקירות. כעת אנו סותמים את הסדקים בשפכטל ואת העמוקים שבהם במלט בתוספת חול. בהמשך נמרח שוב שכבה של פריימר, ומעליו נתעקש להישאר אקולוגיים ונצבע בשכבות חדשות של צבע הקמח שלנו. הפעם זה לא יתפורר!

אלון

הגינה בביאליק 23

הגינה עוברת דברים. כשתמי חתמה על החוזה, הייתה הגינה כמו כמה וכמה גינות אחרות בעיר, פראית. אני אוהב את הפראיות של הגינות, זה יפה. אפשר למצוא ענפים מחוררים בשלל צבעי עובש ופטריות, טחבים, פרורים של עלים ואיזה איזון שמצא את עצמו. כמו לגונה שקטה וחלקה. אז אנו נכנסנו וכמו בחלקת שלג התחלנו צועדים ומסמנים היכן היינו. אנו גם חלק מהאיזון וניצור סימביוזה חדשה. כמו חרק, שהחליט לחורר את העץ ולמוסס אותו, לאסוף זרעים ולטחוב אותם במחבוא ואז לשכוח אותם ואז בחורף הבא פתאום ינבטו באופן יצירתי נבטים מגזע עץ, גם אנו נחליט לרכז את שאריות המזון שלנו דווקא באיזו פינה. זרעים של העגבניות מהסלט ינבטו לנו מהערמה

להמשך...

עץ במטבח

היום חזר אלינו יאיר, הנגר האומן האקולוגי, כדי לקחת סוף-סוף את הארון וחלקי העץ שאספנו ולהתחיל לעשות מהם מטבח. בשלב ראשון נתלה ארון המטבח בעל הפורמייקה התכלכלה, שהבאנו מהדירה הקודמת, וכמעט והתרגל כבר לעמוד על הרצפה במאונך.
ואז החלה האומנות האמתית: קרשים הוקצעו ונחתכו לפי מידה. מעל לארון נבנתה תמיכה ועליה נפרש מדף אוורירי עם מרווחים בין הקרשים. מדף זה יאפשר לנצל את הגובה הרב של התקרה לאחסון דברים, שאינם בשימוש יום-יומי. אח"כ הוצמדו אל הקירות קורות, שישמשו בסיס לתליית המדפים.
בשבוע הבא יחזור אלינו יאיר וימשיך במלאכה, ואנו מודים לו על כל יום, שהוא מפנה למעננו מזמנו היקר.

אלון

האמבטיה מתחדשת

כמעט כל פריט בחדר האמבטיה דרש התייחסות וטיפול. הכיור המכוער והנמוך מדי הוחלף בכיור, שהובא מהדירה הקודמת (בינתיים הספיק ליפול עליו איזמל ולפעור בו חור, אך הסבונייה שהונחה על החור, מסתירה זאת באלגנטיות). הקירות, כמו בשאר הדירה קולפו מטיח מתפורר וייצבעו מחדש. הצנרת הבלתי-אפשרית הוחלפה בחדשה, שפויה יותר, אם כי לא מרהיבה ביופיה, ולכן היא תחופה בפסיפס של שברי אריחים. ברז בסגנון הימים ההם הותקן באמבטיה. ניאגרה מהדירה הקודמת הותקנה במקום המקומית השבורה. הציפוי ההזוי של הרצפה קולף והרצפה המקורית נחשפה.

אלון.

מלת היום: שפכטל

מתכוננים לצביעת הקירות באמבטיה ובמטבח בצבעים אקולוגיים. בשלב הראשון גרדנו את הקירות כדי להפיל כל מה שמתפורר. לנוכח החורים והשקעים בקירות, היינו קצת מאכזבים, פחות יצירתיים ופחות אקולוגיים, והשתמשנו בתערובת של מלט, חול ומים.

להמשך...

הצצה לסדנת הטיוח הקרבה

הצצה לכמה מהעבודות, שנעשה במסגרת סדנת השיפוצים האקולוגיים בסוף השבוע הקרוב:
התמונות מראות כמה מהשלבים של הכנת הטיח הכהה, המבוסס על עיסת נייר, חרסית וקש, והשימוש בו לטיוח המדרגה בחדר השינה.
דוגמאות לטיוח של הקיר אפשר לראות כאן. זהו טיח בהיר יותר, שיש בו יותר חול ופחות חרסית.

בית=byte

ביאליק 23 ממוחשב, מרושת ומקוון.

בירוק, כמובן.

הרגשה של בית

ניצלנו הזדמנות אחרונה ופירקנו מתגי חשמל ישנים מהקירות הנשברים והולכים ברח' נורדאו וגם דלתות מעץ מלא ומדפים של ארון. אנשים זורקים דברים כאלה ועוד רבים וטובים, אמר השיפוצניק. "איפה תמצאי כזה? אולי בשוק הפשפשים, וזה יעלה לך כסף".
ברח' ביאליק יש כבר הרגשה של בית, והאורחים עולים לרגל. יש חדר עבודה עם מחשבים עובדים, הווילונות עוד יוחלפו, ואפשר ללגום ספל תה ולהרגיש ממש בכיכר. קסום!

לתמונות נוספות נא להקיש על הכותרת.

אלון

משחק ילדים

היה תענוג גדול לראות את הצעירים שפקדו את עץבעיר ברח' ביאליק בתקופה האחרונה. דור חדש ומשובח. בעצם לקחנו את משחקי הילדים והראינו שאפשר להסב אותם למלאכות מועילות. כששאל אותי היום ילד, כשקיבענו את ארון הכלים בגינה במעוז אביב, למה צריך היה לקנות מלט, הבנתי מחדש, שאנחנו במשחק הנכון.

תמונות בהקשה על הכותרת.
אלון

שוקעים בבוץ בהתנדבות

זה שהנסים הפכו לשגרה, לא גורם לנו להפסיק להתרגש. החל מיום שלישי הציפו את הדירה מתנדבים, רובם מסמינר הקיבוצים וסחו"ג, חדורי רצון לעזור וללמוד תוך-כדי-כך ובעלי רמות שונות של ידע וניסיון בפרמקלצ'ר. תודתנו העמוקה לכולם.
הייתה זו סדנה, שעיקרה ציפוי השפריץ הבלתי-נסבל שבחדר השינה ע"י טיוח בטיח, העשוי מעיסת נייר מההיסטוריה, חרסית וחול, שני אלה באדיבות "חווה ואדם". תענוג אמתי לעבוד עם החומר הזה, לאחר זמן קצר של אימון. להכנת עיסת הנייר, הושרה הנייר במים, נחתך לחתיכות קטנות, נטחן במערבל ולבסוף נסחטו המים. לאורך שניים מהקירות נבנתה מדרגה ממכלי פלסטיק משומשים, שהבורגו לקירות, מולאו בפסולת בניין ושאר אשפה וכוסו בלוחות הגבס שאספנו, ומעליהם נפרשה רשת כדי לאפשר טיוח. שברי האריחים הודבקו לאורך תחתית המדרגה ליצירת פנל.
הקדשנו זמן גם לניקוי הגינה ולגיזום קל והקמנו את ערימת הקומפוסט. הניקוי חשף את השבילים המקוריים ושרידים של שולחן אוכל ושולחן שחמט. ואז הוליך אותי אפי בעקבות ריח משכר של פריחת הדרים היישר אל עץ התפוז ואל פרותיו הטעימים, שנמצאו פזורים על האדמה. משלוח של מזון אורגני נחת, והמטבח כבר מתפקד.
נשמע טוב, אבל כעבור יומיים, עם כל הרצון והמאמץ, עוד רבה העבודה, ואז נחת אצלנו אורי, שהראה לנו איך יוצאים מהבוץ בכמות ובאיכות, ואף באומנות. ובכל-זאת, סוף השבוע כבר כאן, ביום ראשון תמי ולבלב, החתולה, נכנסות לגור כאן, וזה לא נראה כמו חדר שינה... מה יהיה? נסתדר!

תמונות בהקשה על הכותרת וגם כאן וכאן.

אלון

רבותיי, ההיסטוריה ממוחזרת!

שבת בצהריים במשכן המתפנה בנורדאו, וההיסטוריה המפוארת של תמי יוצאת מהארון ומתפזרת בחדר, תוך העלאת זיכרונות מרגשת, משעשעת ומעוררת הרהור. למעט כמה ניירות בעלי ערך, תמי נחושה בדעתה להפוך את מרבית הניירות לחומר גלם לציפוי קירות ורהיטים וכיוצא בזה, והניירות ממוינים בהתאם בעזרתנו. במקביל אוסף עודד בגינה שאריות ענפים, כוסות ריקות מפרויקט החמניה, בקבוקי זכוכית ריקים ושאר מציאות ומעמיס אותם על המכונית להעברה לביאליק. מציאה מעניינת במיוחד: אופניים חלודים בתוככי שיח מעוררים בדמיונו הקודח של עודד רעיון, שנשמור אותו בינתיים כהפתעה. מעמיסים, נוסעים ופורקים בביאליק. היכן למקם את פחי האשפה, העומדים על המדרכה? והמנבטה? היא זקוקה לאור שמש, אך אינה ייצוגית דיה לעמוד בחזית, ותיאלץ להתמקם בגינה האחורית.
עכשיו הזמן לישיבה בעניין הסדנה המתוככנת השבוע, שעיקרה ציפוי השפריץ שעל קירות חדר השינה, ואירוע ההתרמה ב-15/2.
לסיום נזרקים הניירות לדליים ומוצפים במים לשם הפיכתם לחומר גלם. בלי חרטות! איזו הקלה!
נקווה לעזרה ולשיתוף הפעולה הדרושים לארגון האירוע. אנחנו אופטימיים.

וגם הפעם תביא הקשה על הכותרת להצגת תמונות.

בשבילם זה זבל , בשבילנו זה אוצר, או: "שוד השבר".

תודה לאבא, שהכניס בעזרתי מריצה למכוניתו, לפני שהפקיד בידיי את המפתחות ואת ההגה היום. זה בדיוק מה שהיה נחוץ כדי לממש את זממה של תמי ולהתנפל על מכולה של פסולת בניין מלאה באוצרות: אריחים מצוירים ושבריהם, לוחות גבס וחלקי משקוף, שישמשו לציפוי מדרגה שתיבנה ולעוד שימושים כיד הדמיון הטובה. תודה לתום, שעזר בכך וגם בניקיון הסלון. תודה לשכנים המתעניינים על התה והסימפטיה.

לחצו על הכותרת ותראו עוד תמונות.

תהיה גינה!

הפעם הביא אתו יאיר הנגר את מוראד לעזרו, ויחד העתירו טיח על כל חלקת קיר או תקרה חסרה, לאחר שאתמול פגשו חלקים ניכרים של תקרת הסלון את הרצפה. יתרת הטיח נוצלה בסוף היום בכוחות אחרונים לתחילת יציקה של מדרגה בסלון. הדלת הפינתית שבסלון נפתחה לראשונה בחגיגיות.
אז יש כבר תוכניות למטבח - בכל זאת כיור מתחת לחלון, ורעיון מבריק של תמי: משטחים עם חריצים לייבוש כלים, שיטפטפו על מדפי הנבטה שמתחתם, ונקבע מיקום לחלקי הארון הישן והאהוב, ומראה הלבנים, שנחשפו מתחת לטיח, ינוצל באופן יצירתי, וזו הזדמנות לתמי להתחפש לבנאית ולהתחמם בעמל כפיים ובחדווה רבה.
וגם היום התברכנו באורחים: בעל הבית והשרברב, שהשתתפו בתכנון צנתור האמבטיה, הדייר היוצא ושני החתולים, שהוטל על תמי לשמור עליהם.
לקראת סיום התבשרנו, כי העירייה החליטה שלא לאשר חניה מאחורי הבית, כלומר, תהיה גינה! עודד, היכון לעבודה!

הקישו על הכותרת ותראו תמונות.

עץ מתגלגל בעיר

איזה בוקר פעלתני!
קצת אחרי 9, מצלמת הווידאו בהיכון, ומי נכנס, אם לא יאיר, הנגר האקולוגי?! ואתו עמית, נושא כליו הנלהב, איש פרמקלצ'ר בפני עצמו.
ואין ארון ולא שיש שיעמדו בפני כליהם וידיהם האמונות.
דפיקה פה, משיכה שם, וארונות המטבח על פורמייקתם התכלכלה והשיש נעמדו בזוויות לא מוכרות. ולא נחסך מאמץ לחלץ בשלמותה את סבוניית החרסינה. ומסביב, "עסקים כרגיל": קומפוסט, עשבים לחליטה ומים אפורים, בתוספת הרבה אבק...

11:30 ותמי ואני מתגלגלים אחר כבוד ואחר הכבודה הנ"ל שבטנדר שלפנינו מעץ לעץ לאורך רחובות תל אביב אל היעד המוכרז שברח' ביאליק 23. כך זכה העץ שבארונות להיזכר איך זה להיות עץ באוויר החוצות.
הגענו, ומתחילות ההתייעצויות וההתלבטויות - איך לעצב את המטבח והאמבטיה ואיך להתמודד עם הקירות המתפוררים, ויאיר שופע הומור, רעיונות ורצון טוב, אינו נרתע ממכשולים, ויעשה כמעט הכול כדי לעמוד בחזון "השתמש במה שיש", והארונות, גם אם לא בדיוק בצורתם הקודמת, יתגלגלו, כנראה, למשהו חדש-ישן - ואתנו שירלי שמצלמת - כל התמונות, שאתם רואים, הן פרי מצלמתה - וחנן החשמלאי המחשמל, ואיך לא - פותחים שולחן של מזון פרא משובח, שחולץ ברגע האחרון מן המקרר שברח' נורדאו.

וזוהי רק ההתחלה, ומחר יום חדש...

אלון

ביאליק 23 מחכה לעץ

היום באמצע פגישה עם יעל שהיא עדיין שכנתי, קפצתי החוצה אל הקור המקפיא, כדי לפגוש את מאיר שהיה בדרכו חזרה הביתה מן הצפון. בפינת איבן גבירול ובאזל נפגשנו למפגש חטוף של העברת צרור קטן.

צרור מפתחות כמובן. מה רבה ההתרגשות - יש לי מפתח לדירה בכיכר ביאליק ומחר אפתח את הדלת בעצמי ואפגש שם עם ממי ויאיר וחנן ועוד אורחים מתעניינים. נדון ונדבר בצעדים האקולוגיים שניקח בדירה בקרוב כדי להפוך אותה צעד צעד לדירת דגם לחיים אקולוגיים בעיר.

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196