לתרום לעץ כאן
  ‎ דף בית > גל סוגרת מעגל >‏ הפרקטיקה של 'זבלאנושי'
נושאים בענף

06/01/10
הפרקטיקה של 'זבלאנושי'

אחרי שקיבלנו החלטה עקרונית להפסיק להתייחס להפרשות שלנו כאל פסולת, ולהתחיל להתייחס אליהן כאל משאב, התחלנו ללמוד את הפרקטיקה של הנושא. על הפרק עמדו שאלות כגון המעשיות של שירותי קומפוסט בבית פרטי בעיר, מה נסגר עם עניין הריח, האם יש למישהו ניסיון קודם עם זה, והאם זה לא יהיה סוג של שיעבוד.

השירותים הראשונים שיצא לנו לנסות היו בקיבוץ לוטן, במהלך סדנת בניה בבוץ שעברנו שם. ניסינו שני סוגים של שירותים.

כאלה המותקנים בחוץ, באופן מוגבה, כשמתחת יש פח עירוני גדול. אילו שירותים 'ציבוריים', המשמשים סטודנטים המגיעים למקום לקורס בן מספר חודשים. השני היה ממוקם בתוך חדרה של אחת הסטודנטיות, והיה למעשה דלי, שעליו הוצב קרש עם חור, ומושב פלסטיק פשוט. שני השירותים עבדו מצוין ולא הסריחו. לא השתכנענו לגמרי שניתן להשליך מכך עלינו, כי תנאי מזג האוויר במדבר שונים מאשר במרכז.

חשבנו על מערכת שעושה את הקומפוסט כבר בעצמה. גילינו שמערכות כאלה יקרות עד יקרות מאד. בנוסף, מערכות כאלה מחייבות הפרדה בין יציאות מוצקות לשתן, ומחייבות ארובה. קונסטרוקציה קצת מורכבת. זאת ועוד - לא הצלחנו למצוא אף אחד שמשתמש במערכת כזו בביתו הפרטי, בטח לא בעיר. דיברנו עם בעלי צימרים, עם חווה אקולוגית שהציבה את השירותים לטובת האורחים, ועוד. אבל שוב - לא מצאנו חיקוי לתנאים הצפויים עבורנו.

מאוחר יותר הבנו גם שמדובר בסוג אחר של קומפוסטציה - קימפוסט יבש ולא קומפוסט תרמופילי.

ועדיין - היה קשה לי לקבל את השיטה הביתית והפשוטה של 'שירותי דלי'. ממה שקראתי על הנושא זו הייתה נראית לי התעסקות מרובה מדי, וחלק מהאנשים כתבו שהדלי מתחיל להסריח אחרי כמה זמן...

בסופו של דבר, שילוב של שיקולים כלכליים, בנוסף לכך שלא היינו בטוחים אם באמת נצליח לתפעל את הסיפור הזה, ולא רצינו להתחייב למשהו מותקן וקבוע, שכנע אותנו בכל זאת ללכת על הגירסה הפשוטה והניידת. שירותים שאפשר למעשה להציב בכל מקום ולהזיז לכל מקום, ולא מחייבים אותנו להרוס את השירותים הקיימים, במידה ונרצה לרוץ בחזרה לזרועותיהם הפתוחות, הרטובות והבזבזניות....

קראנו שאפשר להקים קופסא כזאת לבד (הגירסה הפשוטה ביותר שראינו כללה דלי, שעליו הניחו קרש עם חור ומושב אסלה בסיסי מפלסטיק), אבל היו לנו יותר מדי דברים באותו זמן, והחלטנו לרכוש מתקן מטליה שניידר. ארזנו את המשפחה כלאחר כבוד, ונסענו להרי ירושלים. טליה הראתה לנו את ערימת הקומפוסט שלה (שבכל זאת חשנו בה קצת ריח...), והרצנו ישיבת ניסיון בשירותי הקומפוסט שלה. פתאום קלטתי, שמה שאני הכי אוהבת בשירותי קומפוסט זה השקט הנלווה לתהליך. מכיוון שהיציאות אינן פוגשות מאגר מים, אלא נסורת רכה, לא נוצר רעש מהמפגש, לא מורידים מים, אז גם בסוף יש שקט, וכל התהליך הופך להיות הרבה יותר רגוע...

החלטנו לעשות את הצעד, ולקחנו הביתה את החבר החדש שלנו.

מפאת תהליך השיפוצים ומעבר הבית, לקח לנו עוד כחודשיים לבנות את מתקן הקומפוסט (מתקן של 3 תאים ממשטחי סחורה) ולהציב את השירותים במקומם הנוכחי.

החלטנו להציב את המתקן מתחת לחלון.

זו הייתה החלטה נבונה, מכיוון שברגעים הראשונים לאחר 'ישיבה', הריח כן מורגש.

השתמשנו בדליים גדולים שהיה בהם קודם צבע, שנשארו לנו מהשיפוץ.

בימים הראשונים לא הייתה לנו נסורת, אז ניסינו להשתמש בנייר גרוס (קנינו במיוחד מגרסה). זה היה כישלון מסריח.

הנייר לא סופג מספיק, ולא מתאים. קיבלתי מוטיבציה ואיתרתי נגריה מתאימה, עם עודפים של נסורת אבק, שהכי מתאים. הנסורת הגסה לא סופגת מספיק, בדיוק כמו נייר גרוס. אנחנו מקווים שהוא עובד עם עץ לא מטופל, ואנחנו גם מקווים שהקומפוסט יודע להתמודד ולפרק את הדבקים, כי הוא כן עובד עם עץ סנדביץ'.

עם הריקון הראשון של הדליים התרגשתי מאד. מילאנו את תחתית הקומפוסטר בעלים יבשים וקצת ענפים, עשינו בהם גומה, ורוקנו אליה את תערובת היצירה האנושית והנסורת. גילינו שריקון של 3-4 דליים הגיוני לגודל הקומפוסטר, כדי לשמור על איזון נכון עם החומרים היבשים, ולנצל טוב את גודל הקומפוסטר.

ניקינו את הדליים בשטיפה ראשונית, לאחר מכן קרצוף עם נוזל כלים אקולוגי ומברשת שירותים, ושטיפה סופית. העברנו מים מדלי לדלי, כדי לא לבזבז מים מיותרים, ובסוף שפכנו את המים הנותרים לערימה.

עם הזמן גיליתי שהתהליך לא נורא בכלל ואף נעים לביצוע (עם צורך לסתום את האף למשך מספר שניות), וכל פעם שאנחנו חופרים גומה בקומפוסט הקיים, אנחנו רואים את האדים עולים, וגאים על כך שהקומפוסט שלנו 'עובד'. הערימה לא מסריחה בכלל!

בעוד זמן קצר נסגור את הערימה הראשונה וניתן לה להתבשל במשך כחצי שנה. קצת חבל לי שנפספס את האביב, שהוא כנראה הזמן הטוב ביותר לפיזור של קומפוסט בגינה, אבל תמיד נוכל לאחסן בשקים את הקומפוסט המוכן, ולחכות איתם לאביב...

קשה לי לתאר עד כמה טובה התחושה הנלווית לשקט של הישיבה על שירותי קומפוסט, לחיסכון במים, ולהפיכת מה שהיה עד כה פסולת לזבל מועיל.

נשמח להסביר עוד ולהראות את השירותים שלנו ואת מתקן הקומפוסט לכל מי שמעוניין.

Share/Bookmark

תגובות

comment

יווווו, ממש עשית לי חשק. אולי ניקח את זה בתור הפרוייקט הבא שלנו.

-- גליה, 26/01/10
comment

אתם מוזמנים לבוא לראות ולקבל הדרכה, וכמובן מומלץ לקרוא את הספר של ג'נקינס.

-- גל, 27/01/10
comment

היכן ניתן לראות ולקבל הדרכה?
וגם - שאלה: האם ניתן להשתמש בערימת הקומפוסט עצמה כשירותים? (אצלי הוא בנוי כך שפשוט אפשר לשבת על השפה.)

-- גלי, 23/07/13
comment

היי גלי,
את מוזמנת לדבר איתי - 054-5685188
לגבי השאלה השניה, נראה לי בהחלט אפשרי, במקרה כזה את גם לא חייבת להשתמש בנסורת, אלא את יכולה לכסות באדמה ומעליה עלים יבשים.

-- גל, 03/08/13
comment

Are you still using them?
How far are your compost bins from neighbours?

-- Lucy, 19/05/14
comment

Yes, Gal and her family still use their humanure compost.
The piles are next to the fence between their yard and the neighbours', so the distance is a few centimetres...

הוספת תגובה

תגובה (אפשר להוסיף תגי html)


שם אמיתי או בדוי


דואר אלקטרוני. המייל שלך ישאר חסוי והוא אך ורק לצורך יצירת קשר מצידנו למענה אישי.


מספר הטלפון שלך ישאר חסוי ויעזור לנו ליצור איתך קשר במקרה הצורך.


עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196