12/03/07
הטחינה של ירון

איך שטעמתי מהטחינה של "אמארה" הבנתי שמדובר בליגה אחרת. מייד הרמתי טלפון למספר שמופיע על התווית כדי לברר מי זה ה"אמארה" הזה. מסתבר שמאחורי השם עומד ירון אסטנוביץ מחיפה, שמייצר את הטחינה כשלוש שנים. כשאמרתי לו בהתלהבות, שהמוצר שלו הוא סופר איכותי וטעים, הוא ממש לא התרגש ואמר בשלווה שהוא יודע. באותה שלווה הוא המשיך וענה על מטר השאלות שהנחתתי עליו וגם הבהיר כמה מתהליכי הייצור שהופכים בסופו של דבר את הטחינה שלו לשונה:

א) לפני שהשומשום נטחן הוא מושרה למספר שעות במים כדי לנקותו משאריות חול ואבנים. ירון אמר שבדיעבד הוא גילה שההשריה הארוכה גורמת לתהליך בו השומשום עובר הנבטה ובשל כך, החומצה האוקסלית שנמצאת בו באופן טבעי מתפרקת והופכת לדו-סוכר. זה ממש סבבה כי האוקסלית הזאת מתחברת לסידן והופכת אותו לבלתי זמין לגוף אבל זה עוד יותר סבבה כי זה הופך את הטחינה של ירון למתקתקה יותר.

ב) השומשום שהונבט עובר ייבוש בטמפרטורה שאינה עולה על 50 מעלות. לאחר מכן הוא נטחן בשיטה המסורתית, באבני ריחיים בקוטר של שלושה מטר (אאוץ', כואב!) זהו "תהליך קר" שאינו משנה את המבנה החלבוני והאנזימטי של הזרע.

ג) ירון משתמש בשומשום מלא אורגאני אותו הוא מייבא מאתיופיה. שם לטענתו גדל השומשום האיכותי והטעים ביותר.

הטחינה נמכרת בצנצנות זכוכית שהן הרבה יותר נחמדות מקופסאות הפלאסטיק. ניתן לקבל זיכוי כספי על צנצנת מוחזרת ונקייה עם מכסה. ודרך אגב, "אמארה" זה "אהבה" באמהארית.

הטלפון של ירון הוא 054-4982239

ניתן לקנות את הטחינה שלו בחנויות טבע או להזמין ישירות ממנו ארגז.

ירון מייצר גם מוצר מופלא אחר שנקרא חמאת אגוזי לוז: מעין ממרח אלוהי, חום כמו שוקולד, סמיך כמו טחינה ומושחת כמו שניהם יחד. הכינו את הכפיות.

יש מידע על שומשום מלא בערך "חלבה" בוויקיפדיה

פיליס גלזר כותבת על שומשום ומזכירה את הטחינה של ירון. שימו לב לתגובה מס' 16...