לתרום לעץ כאן
  ‎ דף בית > אקולוגיה לשונית >‏ הטור הראשון נףתח בפ"א סופית
נושאים בענף

14/08/10
הטור הראשון נףתח בפ"א סופית

איזה תאריך מושלם לִפתיחת הֶענף הזה*: מאה להולדתו של נתן אלתרמן! אז הנה מַעֲשֶׂה בְּפֵ"א סוֹפִית מפרי עטו, אך קודם אגיד, כִבדרך אגב, ששפה היא יצירה ייחודית, ולכן כמוה כִשמורת טבע, כַטבע ניתן לזהמה, לדלדל את המגוון שלה ואף להשמידה - בכל יום נכחדות שפות מעל פני האדמה, נעלמות לעד ואין לַהֲשיבן, בדיוק כמו שמורות טבע. הנה עוד דוגמה.

עכשיו ודאי לא ייקשה עליכם להבין את מוסר ההשכל מהסיפור שלהלן ואת הקשריו האקולוגיים.

אלון

* יש עלה אחד ישן מוקדם יותר, שפורסם בענף אחר והועבר לכאן.

יוֹם אֶחָד מִימֵי חֹפֶשׁ, בִּהְיוֹת
הַסְּפָרִים בְּטֵלִים
בְּקֶרֶן זָוִית,
הִתְחִילוּ כָּל הָאוֹתִיוֹת
מִתְגָּרוֹת בְּפֵ"א סוֹפִית.

אָמְרָה הַיוֹ"ד הַחֲסוּדָה:
"אָחוּד לָכֶן חִידָה –
מִיהִי זוֹ הַנִּשְׁקָפָה מִסֵּפֶר וּמִגְּוִיל?
עַל פִּי רַגְלָהּ הִיא חֲסִידָה
אֲבָל על פִּי אַפָּהּ – הִיא פִּיל".

שָׂמְחוּ הָאוֹתִיוֹת (כִּי קַץ
לִבָּן בַּשִׁעֲמוּם) וּבְקוֹל עָלֵז
קָפְצוּ עַל הַמְּצִיאָה,
הֵחֵלּוּ כָּל – כֻּלָּן,
מֵאֶהֳוִ"י וְעַד זַשְׁרַ"ץ,
בְּפ"א סוֹפִית לְהִתְקֵלֵּס.

אָמְרוּ: "רְאוּ נָא אֵיזֶה אֹרֶךְ
וְאֵיזֶה עֹקֶם לְתִפְאֶרֶת !"
אָמְרוּ: "בִּכלָל לְאֵיזֶה צֹרֶךְ
יָצְקוּ אוֹתָהּ: "בִּזְבּוּז עוֹפֶרֶת".
אָמְרוּ: "רֹאשָׁהּ כְּשֶׁל טַבְלָן הוּא,
שָׁעָה שֶׁבַּבְּרֵכָה טוֹבֵל הוּא".
אָמְרוּ: "אָכֵן הַנְיָר סַבְלָן הוּא
אִם פֵּ"א סוֹפִית כָּזֹאת סוֹבֵל הוּא".

אָמְרוּ: "כָּל בַּעַל חוּשׁ לְיֹפִי
(בְּלַעַז – בַּעַל חוּשׁ אֶסְתֶּטִי)
הֲלֹא יִתְמַהּ בְּאֵיזֶה אֹפֶן
נִשְׁתַּרְבְּבָה לָאָלֶף – בֵית הִיא".

אָמְרוּ: "אִם גַּם נַסְכִּים כִּי שֶׁקֶר
הַחֵן וְשָׁוְא יְפִי הַתֹאַר,
דַיוֹ אִפְיהָ ! דִּגְמָה מֻבְהֶקֶת
לְהִתִנִשְׁאוּת – שֶׁאין – כָּמוֹהָ:

בְתוֹךְ עצְמָהּ הִיא מְקֻפֶּלֵת
וְהַמִּלּין שֶׁבָּן כְּתוּבָה הִיא
גְּמוּרוֹת ! שֶׁכֵּן מִיָּד נוֹעֶלֶת
כְּמִין מנעול אֶת הֵתֵּבָה הִיא !

אָכֵן, לוּ עַם הַכְּתָב שׁוֹמְעֵנוּ
כִּי אָז סִלְּקָהּ הוּא בְּלִי הִסּוּס...
אַךְ מַה נַּלִּינָה? בִּזְמַנֵּנוּ
הַכֹּל – בַּכֹּל רָאוּי לִדְפוּס !"

כָּךְ אוֹתִיּוֹת הוֹסִיפוּ לַהַג,
כִּי אֵין עוֹצֵר וְרֶסֶן אָיִן.
וּצְחוֹק עִם כָּל אִמְרָה קוֹלַעַת
וּמְחִיאוֹת כָּ"ף וּקְרִיצוֹת – עָיִ"ן.

עִם כָּל שְׁנִינָה צְחוקָן הֻשְׁחַז עוֹד,
עִם כָּל בְּדִיחָה הוֹסִיף פִּלְפֵּל הוּא –
אַךְ פֶּתַע נִדְהֲמוּ... הַא? מַה זֹּאת?
אֵרַע דָּבָר שֶׁלֹּא פִּלֵּלוּ.

כָּךְ אוֹתִיּות הוֹסִיפוּ לַהַג,
כִּי אֵין עוֹצֵר וְרֶסֶן אָיִן.
וּצְחוֹק עִם כָּל אִמְרָה קוֹלַעַת
וּמְחִיאוֹת כָּ"ף וּקְרִיצוֹת – עָיִ"ן.

עִם כָּל שְׁנִינָה צְחוֹקָן הֻשְׁחַז עוֹד,
עִם כָּל בְּדִיחָה הוֹסִיף פִּלְפֵּל הוּא –
אַךְ פָּתַע נִדְהֲמוּ... הַא? מַה זֹאת?
אֵרַע דָּבָר שֶׁלֹּא פִּלֵּלוּ.

כִּי פֵּ"א סוֹפִית שָׁמְעָה כָּל אֵלֶה,
סָבְלָה, סָבְלָה, שָׁתְקָה... וּפֶתַע
פָּסְעָה... זִנְּקָה... טָפְחָה בַּדֶּלֶת...
יָצְאָה מִתּוֹךְ הָאַלְפָא – בֵּיתָא !

זִנְּקָה... יָצְאָה בִּטְפִיחַת – דֶּלֶת...
וְהסְּפָרִים שֶׁבַּזָּוִית
וְהָעוֹלָם וְיוֹשְׁבֵי – חֶלֶד
נוֹתְרוּ
בְּלִי פֵּ"א
סוֹפִית.

עוֹד לֹא הַכֹּל תָּפְסוּ כַּצֹרֶךְ
מַה תַּקָּלָה אֵרְעָה... אוּלָם
פִּתְאֹם כְּאִלּוּ אֵיזֶה בֹרֶג
נִשְׁלַף מִן הָעוֹלָם...

הַצִּפֲּרִים שֶׁעוֹפְפוּ
חָדלוּ לְפֶתַע
מִלְּעוֹפֵ...
הַמְתוֹפְפֵים שֶׁתּוֹפְפוּ
פִּתְאֹם נָדַמּוּ
מִלְּתוֹפֵ...

סוּסִים שֶׁדָּהֲרוּ – שָׁטְפוּ
עָמְדוּ
לֹא עוֹד שָׁטְפוּ שָׁטֹ...
טִפּוֹת בְּרָזִים שֶׁטִּפְטְפוֹ
פָּסְקוּ
לֹא עוֹד נָטְפוּ נָטֹ...

עָמְדָה הָרוּחַ הָרוֹחֶפֶת
לֹא רָחֲפָה רָחֹ...
עָמְדָה הָעֵת הַמִּתְחַלֶּפֶת,
נִמְשַׁךְ הָרֶגַע
בְּלִי לַחֲלֹ...

עוֹף לֹא עוֹפֵ...
תֹּף לֹא תוֹפֵ...
סוּס לֹא שָׁטַ...
בֶּרֶז לֹא נָטַ...
רוֹחוֹת לֹא רָחֲפוּ רָחֹ...
נִמְשַׁךְ הָרֶגֵע בְּלִי לַחֲלֹ...

כִּי כָּל הַהַתְחָלוֹת כֻּלָּן
נִשְׁאֲרוּ בְּלִי סוֹ...
הַכֹּל נִקְטַע... נִתַּק... נִפְסַק...
וְשֶקֶט קָם מֵאֵין כָּמוֹהוּ...
נִדְמֶה הָיָה – רַק רַעַד קָט
וְהָעוֹלָם חוֹזֵר לְתֹהוּ.

לֹא אִישׁ יָדַע בְּמִי אָשָׁם
וְרַק הָאוֹתִיוֹת אֵי – שָׁם
בְּקֶרֶן הַזָּוִית,
הֵבִינוּ כִּי תֵּבֵל כֻּלָּה,
נִפְגֶּמֶת בְּשֶׁל אוֹת קַלָּה,
אֲפִלּוּ בְּשֶׁל פֵּ"א סוֹפִית...

שָׁתְקוּ גָבְהֵי – רָקִיעַ
וָאָרֶץ... הַבְּרִיּוֹת
עָמְדוּ בָּרְחוֹב בְּלִי נִיעַ
פְּעוּרֵי פִּיוֹת...

אָז... בַּסְּבִיבָה הַמַּחֲרִישָׁה
וְהַתּוֹהָה וְהַסוֹמֶרֶת
נִשְׁמַע לְפֶתע קוֹל אִשָּׁה
אֲשֶׁר יָצְאָה אֶל הַגּזוֹזֶרֶת...

Share/Bookmark

תגובות

comment

ומה קרה אז? אני במתח. מה עשתה האישה שיצאה אל הגזוזרת? האם הצליחה להחזיר את פא סופית??

-- נעמה, 31/07/12
comment

יש להניח, שכן, שהרי היא נוכחת בִלשוננו,
ואכן מתברר, הודות לִתהייתך, שלא הבאתי כאן את הסיום (שחסר במקור, ששימש אותי), וניתן ליהָנות ממנוּ כאן:
http://www.youtube.com/watch?v=xSQofw...
החל בַשנייה 4:11.

הוספת תגובה

תגובה (אפשר להוסיף תגי html)


שם אמיתי או בדוי


דואר אלקטרוני. המייל שלך ישאר חסוי והוא אך ורק לצורך יצירת קשר מצידנו למענה אישי.


מספר הטלפון שלך ישאר חסוי ויעזור לנו ליצור איתך קשר במקרה הצורך.


עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196