לתרום לעץ כאן
  ‎ דף בית > מתכונים מהמיטפח >‏ גפילטע בלי להטריד אף פיש
נושאים בענף

07/09/10
גפילטע בלי להטריד אף פיש

בשנתיים האחרונות, כל פעם שאני רוצה להכין את הגפילטע שלי, אני עושה חיפוש בגוגל. פשוט אף פעם לא טרחתי לרשום את המתכון שהמצאתי, כי רחל טל שיר עשתה זאת עבורי בעקבות סעודת המלכים הנאה באמירים (אצל אופק כמובן, אלא מי?).

זה קורה פעמיים בשנה, בראש השנה ובפסח, ניחשתם נכון. החלק המעניין הוא שההורים שלי הפסיקו לאכול דגים בגפילטע שלהם מאז שהכנסתי לארוחות החג המשפחתיות את הגירסה שלי למנה המסורתית. פתאום התברר שהם אוכלים גפילטע עם דגים "בשביל המסורת", וממש לא הייתה להם בעייה לוותר על החלק של הדגים - הם ממש אוהבים את הגפילטע שלי! וזאת נקודה מדהימה בפני עצמה. כמה פעמים אנחנו עוצרים לשאול למה אנחנו עושים משהו שאנחנו עושים באופן קבוע? ואם התשובה היא "בשביל" משהו... שווה לשים לב בשביל מה... אבל לא אסחף הפעם, רק רציתי לתת כאן את המתכון, כי הטור של רחל הולך ונהייה יותר קשה למציאה עם כל עונה שחולפת...

אז זה הולך ככה.
מה צריך
2 קילו בצל לבן
כוס אגוזי ברזיל
כוס שקדים
חצי כוס זרעי חמניה
חצי כוס צנוברים (לא חייבים) (לא חייבים כלום אם אתם שואלים אותי אבל לא משנה)
אצות ווקאמה
שתי כרישות גדולות ויפות
שלושה גזרים רזים וחתיכים
כף אגבה או שני תמרים מגולענים
הרבה פלפל שחור
קצת מלח, לימון...

להוראות ההכנה...

מתחילים מהבצל המטוגן (כן כן, תמשיכו לקרוא). יומיים שלושה לפני האירוע לוקחים הרבה בצלים לבנים, קולפים וחותכים לפרוסות לא דקות מדי, ומייבשים אותם טוב טוב בשמש או בתנור ייבוש, לא לפני שהשרינו אותם ברוטב סויה וחומץ (תפוחים תוצרת בית הכי טוב). לא הרבה סויה ועוד פחות מזה חומץ. אפשר לשים בקופסה סגורה, פשוט לתת לזה לשבת ולנער כל כמה זמן. אחרי כמה זמן הבצל מתרכך ומקבל את המראה המטוגן. אחרי יומיים בשמש או במייבש הוא גם נהייה קריספי - חבל על הזמן. אכלתם את זה פעם אחת וישר הוצאתם את המחבת שלכם לגימלאות. נשבעת לכם!

טוב, הלאה... זה נשמע מסובך וזה הרבה לכתוב (לא פלא שאני דוחה את זה כבר שנתיים), אבל תחשבו על זה שבמקום לעבוד לפני הארוחה כמו משוגעים, אתם מתחילים בנחת שלושה ימים לפני וכל יום עושים משהו קטן ופתאום ברגע יש לכם גפילטע מקסים להגיש להורים. טוב. יומיים לפני שההורים באים את משרים חצי כוס זרעי פישתן בכוס וחצי מים, משרים כוס שקדים, שוטפים כוס אגוזי ברזיל (משרים לשעה קלה ואז נוצנים לשה להתייבש טוב. אפשר גם את השקדים לייבש, אחרי שקילפנו להם את הקליפה החומה). פשוט להניח ולתת להתייבש, אפשר בשמש או במייבש מזון - זה ימנע מהקציצות להיות רטובות מדי. משרים גם חצי כוס זרעי חמניה, ורבע כוס אצות וואקאמה (או אחרות, לטעמכן, העיקר שיהיה להם טעם של ים).

אה! הצנוברים מוסיפים לא מעט, אבל לפעמים הם כל כך יקרים שבא לי למות. אז לא חייבים...

ועכשיו לסוגייה שכמעט גרמה לי ללכת מכות עם אופק (סתם, נכנעתי מיד). את הכרישה והגזר (פרוס) אני אוהבת מאודים, שמה בסיר אידוי לכמה דקות ובסוף האידוי מטפטפת לימון מעל לשימור הצבע והארומה. אופק הוכיח לי שאפשר גם בלי, אבל אני עדיין מאדה - לשיקולכן.

טוב. בבוקר הארוחה מכניסים הכל למעבד מזון - אני מעבירה דרך הגרין-סטאר שלי. אגוזי ברזיל, שקדים, צנוברים, כרישה, קצת אצות (להיזהר, לא להוסיף יותר מדי אם רוצים את מראה עיסת הבטון המוכרת מפולניה. למי שלא איכפת שהקציצות יצאו ירוקות, אפשר להוסיף יותר אצות....). מוסיפים גם כוס מהבצל המטוגן וגם חצי בצל חי. מתבלים בקצת מלח, קצת מתיקות (אגווה או תמרים) והרבה הרבה פלפחל שחור טחון - מוסיפים ומוסיפים עד שאי אפשר יותר...

כי הרי איך המצאתי את המתכון? שאלתי את האמא הפולנייה שלי: אמא, מה עושה גפילטע לגפילטע, חוץ מהקרפיון? והיא ענתה: הסוכר הלבן והפלפל השחור. הרבה פלפל שחור. ככה התחברתי לרוח של הקציצה ונתתי לה חיים חדשים, נטולי סוכר לבן ודגים. מאז היא הרבה יותר מאושרת!

בכל אופן. לשים את מה שיוצא שם בקערה וצרים קציצות בגודל המועדף על המשפחה שלכם. נועצים פרוסת גזר בראש כל קציצה, מסדרים בצלחת שכולם רגילים אליה, מקשטים עם בצל מטוגן וצנוברים מסביב.

למהדרין אפשר להכין גם רוטב ג'לאטיני מגעיל כדי לתת את האפקט עד הסוף... סוחטים את זרעי הפשתן המושרים ומקבלים נוזל באיכות המתאימה - גואי. אפשר להוסיף לו קצת מהנוזלים של הקציצות (אם העיסה יצאה נוזלית מדי אז סוחטים אותה - מכאן הנוזלים). מגירים מהנוזל החביב מעל הקציצות, אבל רק זמן קצר לפני ההגשה כדי שהן לא תתרככנה.

תקשיבו, יש הרבה אנשים ששונאים גפילטע פיש. אנשים כאלה שמגיעים לכאן לפני החג כמעט מתעלפים כשאני מציעה להם לטעום מהגפילטע. לרב הם לא מסכימים ולא משנה כמה אני מספרת להם שאין לזה טעם של גפילטע.

קרה לא פעם שמי שטועם אומר משהו כמו: "וואו! גם גפילטע וגם טעים! גדול".

נסו ותהנו - חג שמח!

Share/Bookmark

תגובות

comment

צרים קציצות מהעיסה וזהו? הגפילטע מוכן? לא מבשלים?
מוזר!
והיכן משיגים אצות? באיזור נתניה.
תודה מראש

-- אירית, 30/03/11

הוספת תגובה

תגובה (אפשר להוסיף תגי html)


שם אמיתי או בדוי


דואר אלקטרוני. המייל שלך ישאר חסוי והוא אך ורק לצורך יצירת קשר מצידנו למענה אישי.


מספר הטלפון שלך ישאר חסוי ויעזור לנו ליצור איתך קשר במקרה הצורך.


עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196