לתרום לעץ כאן

Missing Header Image for

  ‎ דף בית > קומפוסטאים עירוניים ראשונים >‏ איך הן תמיד צודקות הסבתות האלו?
נושאים בענף

19/03/07
איך הן תמיד צודקות הסבתות האלו?

חזרתי מים של בוקר עצובה עצובה. כל כך עצובה שאפילו דינגו שקיפצץ לידי לא הצליח לחייך את ליבי.

ואז ראיתי אותן. מונחות להן. מחכות ליד גדר הגינה הציבורית. המון כפות תמרים. ולידן כמה גננים עירוניים חשדניים. כשאספתי לי את הכפות מבטי החשדנות הפכו לפליאה ואחריה הצעה לבוא עוד רבע שעה לקחת עוד כפות.

הכפות הסתבכו לי בחצאית והקוצים שרפו לי את העור.

ואז...

הגענו הביתה ומיד נגשתי לחפש מכוש ומעדר. כבר לפני שבוע חתמתי את ערימת הקומפוסט הראשונה ולא מצאתי זמן לעשות בור לחדשה.

מתי השכן (שידוע בכינויו הכומר בגלל שחסרה לו רק שמלת כמרים אפורה כדי שייראה כאילו יצא משם הורד) שממנו שאלתי כלי עבודה גילה לי שהוא לא יודע את שמי. גליה גיליתי לו. מיד פצח בסיפורי צרפת שנקראה פעם גליה ואלכסנדר מוקדון וגם הגיע לסיפורי אלכסנדריה בה גדל. לבסוף קטף שורש ועלים של נענע לשתילה ושלח אותי לדרכי .

חפרתי וחפרתי. חפרתי וחפרתי. גיליתי שמתחת לאדמה בשטח בו אני חופרת יש המון פסולת בניין. בתחילה עוד קיוויתי שאולי עליתי על שרידים היסטוריים מרגשים אך במהרה גיליתי שלא. זו סתם פסולת.

ואז חזרתי לגן הציבורי והגננים הרשו לי לטפס לטנדר שלהם ולבחור לי שקיות גזם מובחרות.

ואיך זה בכלל קשור לכותרת? כי סבתות תמיד אומרות (ואולי גם סבים) שאין כמו עבודת כפיים ללב כואב. ואולי המצאתי את זה? זה לא משנה בכלל. מה שמשנה זה שכשסיימתי ונכנסתי לבית הקריר שלי מהחוץ החם גיליתי שאני פחות עצובה.

ושיש לי ערימת קומפוסט חדשה.

גליה

Share/Bookmark

תגובות

comment

איזה סיפור יפה :-)

-- סיגל, 22/06/10

הוספת תגובה

תגובה (אפשר להוסיף תגי html)


שם אמיתי או בדוי


דואר אלקטרוני. המייל שלך ישאר חסוי והוא אך ורק לצורך יצירת קשר מצידנו למענה אישי.


מספר הטלפון שלך ישאר חסוי ויעזור לנו ליצור איתך קשר במקרה הצורך.


עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196