לתרום לעץ כאן
זרעים של חרובים פעם כנראה היו זהים במישקלם ושימשו כאמת מידה במסחר וגם למידת הנעליים!
  ‎ דף בית > כלכלה אקולוגית >‏ כמה מילים על עוגת העושר

28/09/10
כמה מילים על עוגת העושר

מאז ימי אדם סמית, אומרים שכלכלה זה "מדע העושר", כלומר המדע של הערכים הכספיים. עם כל הכבוד למר סמית, כשאריסטו טבע את המונח "אקונומיה", הוא התכוון ל"חוקי הבית" כלומר מכלול הדרכים העומדות לרשותינו בבואנו לנהל את משק הבית שלנו.

בואו נניח שהבית שלנו הוא עגול וגדול. בואו נניח לרגע שמדובר בעוגה.

הערך הכולל של כל הדברים בעולם שלנו איננו משתנה, מה לעשות. כמו נפחה של העוגה המדהימה שלנו - יאממי!

נניח לרגע שאנחנו בני אדם בני מזל, בעלי אפשרות בחירה נדירה. העוגה היא שלנו ואנחנו מחליטים כמה מתוך העוגה אנחנו רוצים לקבל בערך חברתי (אהבה), כמה ממנה לקבל בערך סביבתי (בריאות) וכמה ממנה לקבל בערך כלכלי (כסף).

אם נבחר בעוגה שכולה כסף, כנראה שנוותר על בריאות ואהבה, כך מתנהלת לה הכלכלה הניאו-קלאסית שעוטפת אותנו כיום. זה עובד לטווח קצר, בשביל חלק מהאנשים (ונניח שזה אנחנו), אבל הכסף בא על חשבון הסביבה וגם לא נשארת לנו אפילו פרוסה אחת קטנה של אהבה (“זה לא כלכלי”), כך שבטווח הארוך, עוגת הכסף מכלה אותנו. אנחנו נותרים שמנים ועצובים, שלא לאמר מתים.

אם נחליט שאנחנו רוצים עוגת אהבה, מהר מאוד נגלה שאי אפשר לשלם שכר דירה באהבה, ושקשה לעשות אהבה ללא גוף (אולי קיימות ישויות חסרות גוף, אך הן אינן בקטע של עוגות בכלל כך שהן לא לוקחות חלק במשחק הכלכלי ממילא).

אם נבחר עוגת בריאות, נגלה שמיקוד יתר בגוף בריא יכול בהחלט לבוא על חשבון הסביבה שבלעדיה אין לנו קיום, על כך יעידו מנהגיהם של שוחרי חיי נצח למינהם. בנוסף, גם אנשים בריאים מאוד זקוקים למעות כדי לקנות את הגוג'י בריז שלהם.

בקיצור, כסף, אהבה ובריאות הם שלושתם מרכיבים הכרחיים בעוגה, ורצוי שהיא תהייה גם נאה לעין.

האם ניתן לעשות המון כסף ועדיין לעשות המון אהבה וגם המון בריאות? יכול להיות שכן, יכול להיות שזה עניין אישי. כמה כסף אנחנו צריכים וכמה אהבה? כמה בריאות? השאלות הללו הן פתח לדיונים אין סופיים ואף אחד לא יכול להגיד לאחר כמה הוא צריך ובמה עליו להסתפק.

יש לי תחושה חזקה שאפשר לעקוף את המוקש הזה, אם נמקד את הדיון בהנחת הבסיס שאחד איננו יכול להתקיים בלי השניים האחרים. נדמה לי שהתנהלות על פי ההנחה הזו יוצרת מערכת שמווסתת את עצמה, מערכת הרמונית ומתחשבת. כי כשמקבלים פרוסה נאה של אהבה ועוד פרוסה יפה של בריאות, באמת, כמה גדולה כבר צריכה להיות פרוסת הכסף? כשבוחנים כל פעולה כלכלית ע"פ שלושת הערכים ולא ע"פ אחד מהם בלבד, אני מאמינה שהדחף האנושי שלנו לפעול "עכשיו, מהר ובגדול" יוגבל באופן טבעי, בלי שנרגיש שאנחנו מקריבים כל קורבן, להיפך!

הנחה מקובלת בחיים הפרטיים של כל אחד, וגם בכלכלה הקלאסית, היא שקודם כל נדאג לכסף ואז כבר יהיה לנו אהבה, ויהיה לנו איך לשלם על הבריאות (של הסביבה, של גופנו). בפועל אנחנו מוצאים שכשאנחנו עובדים בשביל הכסף, אף פעם אין לנו מספיק זמן לאהבה (להיות עם חברים, עם משפחה, עם בני הזוג, עם השכנים), ואין לנו יכולת לתקן את הנזקים לסביבה כי אין לנו מספיק משאבים (כסף, זמן) בשביל לעשות משהו משמעותי בנידון. אפילו צעדים קטנים כמו להתחיל ערימת קומפוסט או לאסוף מים נדמים בלתי ישימים כשסדר היום שלנו נע סביב עבודה תובענית. המצב המקובל של חלוקת החיים ל"עבודה בשביל הכסף" שמכלה חיים (שלנו ושל הסביבה) וזמן שבו אנחנו "עושים חיים" (שבו לא עובדים, אלא מבזבזים כסף) איננו אידיאלי.

בעולם של כלכלה אקולוגית, אין הפרדה בין הכלכלי, החברתי והסביבתי. אין הפרדה בין “חיים” ו”עבודה”. בעולם החדש, העבודה היא מקום שבו אנחנו מייצרים אהבה, בריאות וכסף, והזמן שבו "אנחנו עושים חיים" הוא כל הזמן.

בעולם החדש, "עושר" נמדד בכמות הכסף, הבריאות והאהבה, וסלבריטאי אמתי הוא מי שיש לו משלושתם. בעולם החדש כולם יעבדו קשה בשביל לעשות יותר חיים.

לעשות חיים כל הזמן! מי שמתנגד שיקום.

Share/Bookmark

תגובות

comment

לא יכולה להיות טענה צודקת מזו. אישית, אני משתדלת לחיות כך את חיי ומשלבת בין שלושתם.

-- רונה, 22/03/11

הוספת תגובה

תגובה (אפשר להוסיף תגי html)


שם אמיתי או בדוי


דואר אלקטרוני. המייל שלך ישאר חסוי והוא אך ורק לצורך יצירת קשר מצידנו למענה אישי.


מספר הטלפון שלך ישאר חסוי ויעזור לנו ליצור איתך קשר במקרה הצורך.


עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196