לתרום לעץ כאן
  ‎ דף בית > ורד מצלמת טבע עירוני >‏ אביב הגיע פסח בא
נושאים בענף


מברשות לפסח

26/03/07
אביב הגיע פסח בא

איכשהו, אני מרגישה שיש לי פטור מניקיונות הפסח. אולי בגלל שלל עבודות הניקיון שעשיתי בתקופת הצבא והלימודים. הכל הלך: חדרי מדרגות, משרדים ובתים. מכל המקומות אותם ניקיתי, זכור לי במיוחד ביתם של שושנה ויצחק (ז"ל) ממושב נחלים. לאורך חמש שנים רצופות ניקיתי/הכשרתי להם את הבית לכבוד הפסח. העבודה התחילה כשבועיים וחצי-שלושה לפני ערב החג. כל בוקר הייתי תופסת את האוטובוס מבית הורי אשר בפתח-תקוה למרכז העיר ומשם אוטובוס נוסף למושב ליום עבודה ממושך.

שושנה לא אהבה לנקות. תמיד היא ציינה לחיוב את בא החג והצורך להכשיר את הבית לכבודו. אחרת, נהגה לומר ש"היא לא יודעת לאיזה מצב הבית שלה יגיע".

זה מזכיר לי את גידי, בן גרעין שלי שממש לא אהב לנקות אבק. הוא טען ש"בודאי יש איזשהו גבול לכמה אבק יכול להצטבר במקום אחד" והוא מנסה למצוא את הגבול הזה, אבל בסוף הוא היה נשבר, לוקח סמרטוט ומתחיל לנגב. אחרי הניקיונות אצל שושנה אני יכולה לספר לו בדיוק איך נראה בית בו מצטבר אבק במהלך שנה שלמה ועוד בית צמוד קרקע במושב- זה בכלל לא להיט.

הבית של שושנה ויצחק היה בית מאוד צנוע, מרוהט ברהיטים כבדים וישנים שאת חלקם הביאו מאמריקה אבל עם כל הכבוד, פסח זה פסח וצריך היה להזיז אותם כדי לנקות מתחת. מילא הרהיטים, אבל המזרנים היו מהדור הטרום קפיצי שאלוהים יודע במה הם היו ממולאים, אבל הם נגררו החוצה בחירוק שיניים ונחבטו עד צאת נשמתם ונשמתי, כדי לדלל מהם את כמויות האבק מהשנה החולפת. האמת, לא היתה פינה בבית שלא מורקה או נבדקה ואני מתכוונת כל פינה: הקירות נוקו מקו הריצפה ועד לקו התקרה, כולל שלל המתגים השומניים. בכל הארונות הוחלפו הניירות שעטפו את המדפים על נעציהם (זוכרים שהיה מנהג כזה?) הספרים ומעט הפיצ'פקעס שהיו בבית נוקו והוחזרו למקום, חדר האמבטיה והשירותים הרעועים לגמו חצי בקבוק אקונומיקה, המצעים נבדקו וקופלו מחדש. ככל שהעבודה הלכה והתקדמה, ענייני טיהור הבית מחמץ תפסו מקום קריטי וכללו מטלות מוזרות כמו הוצאת כלל הבגדים מהארון ופשפוש בכיסיהם כדי לוודא שלא מסתתרת בהם שארית לחם, או למשל הוצאת הנעליים מהארון ופשפוש דומה גם בהם, לפני הצחצוח במשחת הנעליים. המטבח הקטן חיכה בסבלנות לתורו: המקרר נוקה בקפדנות ומדפיו צופו ביריעות פלסטיק מיוחדות שנשמרו מפסח לפסח, הכיריים הוחלפו כמו כלי האוכל ואפילו משולש הנירוסטה שבכיור יצא לחופשת חג. מיום ליום הבית התנקה ואילו אני הלכתי והשתופפתי. ברגע שעליתי לאוטובוס חזרה לפתח-תקוה, הלאות וכאבי השרירים גברו והשתלטו. הרגשתי שאני הולכת ונעטפת בשכבת אבק וכשעצמתי את העיניים ראיתי מולי מטאטאים ומגבים. אבל למרות העבודה הפיזית הקשה, מאוד אהבתי לעבוד שם. לא בגלל שהדירה היתה נאה בעיני ולא בגלל השכנים אלא בגלל בעלי הבית.

שושנה ויצחק חיו חיים מאוד פשוטים ויפים. למרות גילם המתקדם הם היו עדיין מאוהבים אחד בשני ונראה היה שהם עסוקים הרבה יותר עם עצמם מאשר בשכבות האבק שהקיפו אותם. יצחק היה מפלרטט עם שושנה ומנסה להקסים אותה בידע שלו והיא מצדה היתה מקנטרת אותו בעדינות אבל דואגת לו כמו לילד קטן. הייתה תחושה שמאוד נעים להם ביחד ותחושת הנעימות הזו התפשטה בכל הבית שהלך והתפורר.

שושנה מאוד אהבה לספר לי סיפורים מעברה תוך כדי שהיא מנסה לעזור לי מעט- אבל מהר מאוד מוותרת- וכך בעוד היא מחזיקה לי את הסולם או מראה לי בחדווה את מבחר התקליטים הישנים שלה (אני חושבת שהפטיפון שהיה ברשותם היה המכשיר המודרני ביותר שהיה בבית) ו"רק חייבת להשמיע לי את השיר שהיא הכי אוהבת" ("kisses are sweeter than wine") תוך כדי שהיא מצטרפת אליו בצחוק והולכת להזכיר ליצחק משהו בקשר לשיר הזה ויצחק נזכר ואומר לה שהוא תכף צריך להרתיח מים כדי לנקות את שאריות החלב מהחנוכייה, וכך עברה לה שעה ועוד שעה ומפעל הניקיון המשותף הזה התקדם בהצלחה ובימים האחרונים שעות העבודה הלכו והתארכו עד ליום האחרון לעבודה- יום ערב החג ובסופו נפרדנו בחיבוקים ונשיקות והייתי מגיעה מטושטשת הביתה ישר לאמבטיה ובמשך דקות ארוכות רק נותנת למים לשטוף את כל הליכלוך והעייפות, אבל יודעת בחיוך שאם הם יבקשו, אבוא אליהם גם בשנה הבאה.

במשך השנים שעבדתי אצל שושנה ויצחק, למדתי להכיר בערכן של המברשות. מאחר ולא היה ברשותם שואב אבק, שושנה החזיקה מספר מברשות מסוגים שונים. חלקן קשות וחלקן רכות יותר. היא נעזרה בהן כדי ל"טאטא" את האבק מהרשתות שבחלונות , ממסילות החלונות עצמם, לגרוף שאריות אבק מהמגירות ואפילו מהמזרנים לפני שנחבטו, להבריש את צדדי הספרים או שאר חפצים, שלא לדבר על שימושם המסורתי בצחצוח הנעליים. אני חושבת שהשתמשתי בהן במקרים מסוימים אפילו במקום סמרטוט רטוב ואם תבואו אלי יום אחד הביתה תוכלו לראות במטבח כוס זכוכית ובתוכה מגוון מברשות שמזכירות לי את שושנה ושאני נעזרת בהן עד היום למטרות ניקיון (רק לא לפני הפסח...).

Share/Bookmark

תגובות

הוספת תגובה

תגובה (אפשר להוסיף תגי html)


שם אמיתי או בדוי


דואר אלקטרוני. המייל שלך ישאר חסוי והוא אך ורק לצורך יצירת קשר מצידנו למענה אישי.


מספר הטלפון שלך ישאר חסוי ויעזור לנו ליצור איתך קשר במקרה הצורך.


עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196