לתרום לעץ כאן
אקולוגיה של מילים ואפונים מהגינה הקהילתית
  ‎ דף בית > אקולוגיה לשונית >‏ להחליף את המילה "תחליף" לאלתר!

02/03/11
להחליף את המילה "תחליף" לאלתר!

ברגע שהפסקתי לצרוך מוצרי חלב המקרר התמלא ב"תחליפי" חלב, מבוססי סויה בעיקר, להרבה שנים. כשגיליתי את הטבעונאות, התחילו להיכנס לתפריט היומי שלי יותר ויותר ירקות ופירות, בצורתם השלמה, או כמיצים, שייקים מפירות ועלים, ממרחים, וכמובן חלב השקדים ויוגורט הקשיו, ואז, מעשה פלאים, כל התחליפים הללו החלו להיעלם להם, על אריזותיהם, מן המקרר. מזל, כי התפנה לי מקום ליותר ירקות, וגם נחסך כסף רב שכמובן מושקע היום במזונות טריים, בסיסיים, אורגניים.

זה לא היה בעקבות איזשהו איסור קמאי שהיטלתי על עצמי, אלא פשוט כי כל המטעמים הטבעוניים הללו היו לי טעימים וכייפיים. יום אחד הסתכלתי על 6 ביצים מיותמות על דלת המקרר והבנתי שכבר חודש לא התחשק לי ביצה. אז אמרתי שלום לביצים. וחברים, מדובר על ילדה שהייתה אוכלת שתי ביצים כל בוקר, כל יום, עד גיל 21 ואז עשתה טובה שירדה לביצה אחת ביום. הפרידה לא הייתה טריוויאלית, ובכל זאת הייתה טבעית לגמרי.

אבל יש מי שמתעקש להתייחס לאוכל שאני אוכלת כאיזשהו מרוץ נואש אחרי הידמות לאיזשהו משהו אמיתי שאסרתי על עצמי. הם שואלים: “אז מה התחליף שלך לחלב?" ובעיניהם לא קשה לזהות שביב של רחמים. “מה התחליף שלך לבשר?” או כמו בכתבה הזו בעכבר העיר. כמה שניסיתי להסביר ליואב שאין מדובר בתחליפים, הוא פשוט לא הבין, וכתב: "מאכלים טבעונאיים שמידמים למאכלים שרובנו רגילים לצרוך" נו, באמת! למה "מידמים", למה לא "גרסאות משופרות של דברים שרגילים לצרוך"??

אנחנו לא באים מאיסורים. אנחנו מוותרים ויתור כייפי על דברים שעושים לנו לא טוב ומתחברים לדברים פשוטים יותר, בסיסיים, מהם אנחנו יוצרים גם דברים מורכבים, אם מתחשק, (לי במיוחד מתחשק להכין דברים מורכבים לאורחים שבאים, למשל להפסקת צהריים), וקוראים להם בשמות שכולם מכירים. למה? כי המילים הללו כבר קיימות אז למה לזרוק אותן? וגם כדי להעביר מסר פשוט. שחלב לא חייב להיות לא בריא, קציצה לא חייבת להיות מטוגנת, ולחם יכול להיות מורכב מכל מיני דברים ולא רק מקמח חיטה, במילים אחרות, יש בעולם הזה מזון נטול רגשי אשמה! אגב, "לחם" בערבית, פירושו בשר, כלומר, המלה לבשה בכל חברה את המשמעות של המזון העיקרי, ואין סיבה, שלא תקבל גם אצלנו משמעות חדשה.

בתמונת העתיד שלי, הילדים אומרים: “מה? באמת פעם אנשים שתו חלב של פרות? אנחנו לא מאמינים!!! למה הם לא שתו חלב כוסמין?”

חלב שקדים הוא חלב. וקציצות אגוזים הן קציצות. למה להמציא מילה חדשה? אפשר לחשוב שיש רק סוג אחד של קציצה בעולם. כבר מזמן קציצות ירק צמחוניות קיבלו אישור להיקרא "קציצות", ואפילו יש האופים אותן (ולא מטגנים) ועדיין מרשים לעצמם לקרוא להם "קציצות". אז טבעונאים מייבשים אותן בשמש או בתנור הייבוש. כך הקציצה משמרת יותר מערכיה התזונתיים, היא יותר מחוברת למקור כי היא נוצרה מחומרי גלם בסיסיים כאן במיטפח, והיא טעיממממה. מה בדיוק הופך אותה ל"תחליף"? מה היא בדיוק מחליפה? אולי את הקציצות ה"אמיתיות" של מקדונלדס?

נו, באמת.

Share/Bookmark

תגובות

comment

תמי יקרה,
מה עם המילה "חלב" - כשאנחנו אומרים "חלב שקדים" מיד עולה באופן קצת נסתר שזה תחליף - לחלב רגיל. וגם חלב כוסמין... צריך לחשוב על מילה חדשה שאין לה כל הקשר לחלב/לפרות/לסבל/להרביה מלאכותית/לעינויים/לאינוס מאולץ/להורמונים/לנסיגת סידן/לעיזים/לכבשים/ליוגורט (מה עם מחמצת?)/לחליבה/לפרות הישראליות הן שיאניות בתפוקה (עם עטינים הנגררים עד לרצפה ועם שברים באגן...).

אולי צריך להריץ את זה כמו החיפוש אחר מילה חדשה לקומפוט - לא עוד יוגורט!
לא עוד חלב!

:-)

תודה על הבמה ועל ההזדמנות להשתעשע עם החיים. אשר

-- אשר, 02/03/11
comment

גם אני בעד להשתמש באותם מילים!
אבל גם לפרט איזה חלב או ביצה זה, כי זה משנה.
אני בעד לומר "חלב פרה" כשמתכוונים לחלב האנטי-בריא הדכאני, או "ביצי תרנגולת" במקום ביצים (יש עוד כמה ביצים שמדברים עליהם לפעמים... לא?)
וכשזה מגיע ללחם וחלב אז הכי חשוב להגיד איזה לחם וחלב שיש מהם כל כך הרבה סוגים!
(ועכשיו בשביל הכיף:
חלב שקדים, חלב קשיו (מממ), חלב סויה (כמובן), חלב אורז (הא?), חלב קוקוס, חלב אם, חלב אב, לחם חיטה, לחם שעורה, לחם סומסום, לחם בננה, לחם בצל, לחם לחם לחם לחם לחם האהא :)

comment

לגיטימי בהחלט, שהמאכלים המקובלים משמשים לנו בסיס לרעיונות גסטרונומיים, כמו ואריאציה, או אפילו פנטסיה, על נושא מוזיקלי (שלִפעמים הוא רדוד, והגרסה החדשה מרוממת אותו).

comment

ההמצאות ההזויות הן תחליף לדבר האמיתי... לדוגמה: אם מישהו שואל, מה התחליף לסוכר, אני מֵשיב, שסוכר הוא תחליף (עלוב, כמובן) לִתמרים.

הוספת תגובה

תגובה (אפשר להוסיף תגי html)


שם אמיתי או בדוי


דואר אלקטרוני. המייל שלך ישאר חסוי והוא אך ורק לצורך יצירת קשר מצידנו למענה אישי.


מספר הטלפון שלך ישאר חסוי ויעזור לנו ליצור איתך קשר במקרה הצורך.


עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196