לתרום לעץ כאן
זרעים של חרובים פעם כנראה היו זהים במישקלם ושימשו כאמת מידה במסחר וגם למידת הנעליים!
  ‎ דף בית > כלכלה אקולוגית >‏ הרחבה בעניין התשורה

04/06/11
הרחבה בעניין התשורה

ראשית, יש לומר בגלוי שאנו חיים עדיין בעולם של כסף. כל עוד עלינו לשלם בכסף על צרכינו הבסיסיים, אנו צריכים להתפרנס, וזה ממש לא משנה לצורך העניין, שאנו רואים בכסף בעיה.

ברוח הפרמקלצ'ר אנו שואפים להפוך את הבעיה לפתְרון, וזאת בדרך כפולה:

א. כעסק חברתי, אנחנו פועלים על מנת שיותר ויותר אנשים מסביבנו יתפרנסו ממה שעושה לכולנו טוב, ואז, הרווח הוא משולש (תועלת כלכלית, חברתית וסביבתית).

לפעמים קיים שְלב ביניים, שבו אדם ממשיך לעבוד בַעֲבודה לא-משמחת כדי לממן את השינוי, אך בהמשך הוא משתחרר מכך וּמתמסר לעבודה, שהוא רוצה בה. אנחנו, מכל מקום, ממליצים על כך בהזדמנויות שונות, מכיוון ששינוי זה עמוק בהרבה משינוי לִפרקים, שקונים בכסף בִשעות הפנאי.

ב. כצרכנים רגועים, אנו מצביעים באמצעות הארנק, כלומר, משקיעים את כספנו בדברים שעושים טוב. לדוגמא, להסיט את הכסף מפיצה וקולה, לעבר סדנא של גלידות פירות, או חומוס אורגני של אבא גיל.

מעבר לִשתי השאלות הנ"ל (מנין בא הכסף וּלאן הוא הולך), אנו שואלים גם, מה הכסף עושה לנו, כשהוא בידינו.

אנו מרגישים, שהכסף מטה את השיקולים שלנו בכיוונים הרצויים ע"י המערכת/השיטה/הקפיטליזם/בעלי ההון או איך שלא נקרא לָ"זה", על-חשבון הרצונות והצרכים האמתיים.

גם שינוי חלקי של כללי המשחק, כזה, השובר את הקשר הקשיח בין "סחורה" לבין "מחיר", מאפשר שינוי בסדר העדיפות ושחרור מהצורך המעיק לשקול את הדברים החשובים לנו מבעד לחור שבגרוש. קל יותר להחליט פעם בשנה להקצות מכספנו למטרות החשובות לנו מאשר לעמוד מול הקושי הזה תוך-כדי השגרה עתירת הסחות הדעת.

השילוב של תשלום דמי חברות ותשלום תשורה מאפשרים להתאים את התשלום לִיכולתו של הֶחבר וּלצורכי הארגון, וכך אנו משתחררים גם מהשרירותיות שבמחיר הנקוב, הנקבּע באופן חד-צדדי. זה דומה יותר לִמכירה פומבית, רק בלי התחרותיות.

אכן אנו מעבירים את הדילמה למישור המוסרי, ואולי זוֹ בְדיוק מטרתנו. אמת, לא בטוח, שזה קל לכל אדם, אך מלכתחילה אנו פונים לקהל, המעוניין בשינוי. להתרשמותנו, יש בהחלט אנשים, שהדבר מקל עליהם, בין היתר, כאלה, שהפרוטה אינה מצויה בכיסם, וּמוצאים את הדרך להשתלב בכל-זאת. כמו-כן, אנו עדיין נוקבים בִמחיר, כך שאפשר להימנע מ"כאב הראש" וּלשלם אותו.

אין ספק, שחלק מהמסר הוא, שדרוש שינוי בערכי המוסר שלנו, המחשיבים הרבה יותר את התשלום החד-ערכי על סחורה מאשר את הערכים הלא-כספיים.

לסיכום: מי שאינו יכול לממן השתתפות בפעילות, שהוא מעוניין בה, וקשה לו לקבל אותה מבלי לשלם (וגם אינו מוצא דרך אחרת "לשלם"), אכן יגיע למסקנה, שהוא זקוק לכסף לשם כך (וכנראה, גם למטרות נוספות), ואז, כאמור, יעמוד בפני השאלה, אם כל עבודה מצדיקה את המטרה, או שמא מוטב לו "להתעקש" וּלהתפרנס מעצם עשיית השינוי, או להגמיש מעט את אופן המחשבה.

בכל מקרה, אפשר לבוא ללב העץ ולשתף במחשבות ובקשיים, בזמן הבית הפתוח, ימי שישי מ-11:00 עד 15:00. זה לא עולה כסף אז זו התחלה קלה לכל.

Share/Bookmark

תגובות

הוספת תגובה

תגובה (אפשר להוסיף תגי html)


שם אמיתי או בדוי


דואר אלקטרוני. המייל שלך ישאר חסוי והוא אך ורק לצורך יצירת קשר מצידנו למענה אישי.


מספר הטלפון שלך ישאר חסוי ויעזור לנו ליצור איתך קשר במקרה הצורך.


עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196