לתרום לעץ כאן
  ‎ דף בית > גינה אקולוגית בעיר >‏ שמירה על השטחים הירוקים בעיר
נושאים בענף

25/10/14
שמירה על השטחים הירוקים בעיר

מאת אלכסנדר סעודה

כיום מכסה השטח המיושב ע"י האדם חלק גדול מכלל שטח היבשה. בכל-זאת, הרבה משטח היישובים תופסים השטחים הירוקים, אשר כמסתבר, חיוניים לקיום בני האדם. בדרך כלל, כשמדברים על זה, חושבים רק על הגנה מפני כריתה ובנייה במקום. זה נכון וזה חלק מהמאבק, אבל העניין לא מסתכם רק בזה. יש בעיות גדולות מאוד לצמחייה בעיר שאנחנו יוצרים ולא תמיד מודעים להן.

לדוגמא,

גיזום וכיסוח. עד לפני 400-300 שנה כולם ידעו שאם רוצים לקשט שטח ירוק, אפשר להשתמש בסרטים, גדרות יפות, ספסלים, אנדרטות, פסלים, מדרגות, בריכות וכד'. אבל החל מהמאה ה-17 בין הפאודלים החל להתפשט מנהג להפוך את הצמחים לקוביות, עיגולים ועוד כל מיני צורות ע"י גיזום, כלומר, כריתת ענפים חיים ובריאים לחלוטין, הנחוצים להתפתחות העץ, וזאת רק כדי לתת לו צורה. הדבר דומה לכריתת ידיים ורגליים של אנשים רק כדי לתת להם צורה של מלבן. עד המאה ה-19 המנהג המגונה לא היה נפוץ. אבל מאז הוא החל להתפשט עד שנדמה, שנקבע כלל, שהעירייה צריכה להקצות כסף לפגיעה מתמשכת והמונית בכל צמח שבשטחה כדי שחס וחלילה הוא לא יקבל את צורתו הטבעית, זאת שנועדה לו מההתחלה...

הנזק, שגורם השיגעון הזה, הוא עצום. היכולת של הצמחים למלא את כל התפקידים שהם ממלאים באקולוגיה העירונית והעולמית, נפגעת באופן קשה ביותר: קליטת CO2 ופליטת חמצן, קליטת חלקיקים מזהמים מהאוויר (מצינורות המפלט של המכוניות, מארובות המפעלים ועוד), נתינת צל, המקרר את התושבים וגם בעלי החיים, צמחים אחרים וגם את האדמה, ובכך שומר את הלחות בתוכה מה שמונע את התייבשותה ועוד. נזק נוסף הוא בהכחדתן של הדבורים - אם הופכים שיח לריבוע או עיגול, הוא לא יוכל להניב פרחים, ואם אין פרחים, אין גם דבורים. וכמובן, אין גם פרפרים ועוד חרקים התלויים בהם ואין גם ציפורים כי אין להם מה לאכול. הדבר מהווה גם פגיעה אסטטית קשה. רוב האנשים כנראה חושבים שעץ או שיח בצורתו הטבעית יפה יותר מריבוע או עיגול, אחרת סביר להניח שלא היו מחפשים בכל חופשה להימלט לפחות לזמן קצר לטבע.

חוץ מהגיזום והכיסוח יש עוד בעיות, שעליהן לא כל כך חושבים, כמו שימוש בקוטלי עשבים, העדפה בלתי מוצדקת של צמחייה מושקית מלאכותית על צמחיית בר, מה שמבזבז מים וגם מסב נזק למערכת האקולוגית המקומית והשלכת זבל.

לכן, כדי להגן באופן אפקטיבי על הצמחייה בעיר צריך לממש גם את העקרונות הבאים:

1. להפסיק לחלוטין את הגיזום והכיסוח כדי לתת צורה. לגזום ולכסח אפשר רק אם הדבר יועיל לצמח ו/או לתושבים.

2. לשתול את הצמחים כך שאחר כך לא יצטרכו לגזום אותם. כלומר לשתול שיחים במרחק מסוים מהשביל, כדי שיוכלו לצמוח מבלי להפריע לתנועה, לשתול עצים במרחק מסוים מקיר כדי למנוע פגיעה במבנה.

3. אם צמח מפריע מסיבה כלשהי, יש לעשות הכול כדי לפתור את הבעיה מבלי שהצמח ייפגע.

4. להפסיק את השימוש בקוטלי עשבים.

5. להעדיף צמחיית בר, צמחייה טבעית עונתית, עד כמה שאפשר.

6. לשמור על ניקיון השטחים הירוקים.

Share/Bookmark

תגובות

comment

עם הרוב אני מסכים.
שימוש בִצמחים כגדר חיה, למשל, עדיף בעיניי על גדר בנויה, גם אם בִמחיר גיזום של הצמחים.
העתקת צמח תפגע בו ברוב המקרים הרבה יותר מאשר גיזום נכון ותשאיר שטח שומם.
הימנעות משתילה במקום, שעלול להפריע בֶעתיד, היא טיעון, המשמש לעתים קרובות שכנים נודניקים, כדי להתנגד לִשתילה. עדיף לשתול וְלגזום קצת בֶעתיד מאשר להימנע משתילה. כמובן, טוב לתכנן את המיקום, כך שיהיה צורך מועט ככל האפשר בגיזום, אבל בעיר הצפופה יש אילוצים רבים, ואם נרצה לכסות כמה שיותר משטח העיר בירוק, לא נוּכל להימנע ממצב כזה לגמרי.
העיקר לגזום באופן המזערי והמקצועי וּבמקרים רבים להימנע מגיזום.
תודה על הפצת הרעיונות והעקרונות החשובים הללו.

comment

בבקשה רק הערות שקשורות לנושא, בלי שטויות

גדר חיה אפשר לעשות גם בלי גיזום-צריך פשוט לישתול את השיחים 2 מטרים לעומק. ב 95% מהמיקרים כדי להימנע מגיזום, אין צורך להימנע משתילה: יש צורך רק להזיז את השיחים כאו העצים כמה מטרים. יש צורך פשוט להכניס לראש את הרעיון שאין צורך לחתוך את הצמחים ואז אפשר יהיה לימצוא את המקום המתאים-הבעיה היא שכאשר שותלים אף אחד לא חושב על זה.

comment

בבקשה רק הערות שקשורות לנושא, בלי שטויות

עוד דבר: אם הצמח מפריע וצריך ליגזום אותו-הרי הוא ממשיך ליצמוח לכן יצטרכו לחתוך אותו שוב ושוב, כל חייו. לכן יש להישתדל, אם זה אפשרי, להעביר את הצמח ולא לחתוך אותו.

comment

בבקשה רק הערות שקשורות לנושא, בלי שטויות
כל הכבוד ל"עץ בעיר" ותודה .
אני חולמת שגדרות הבטון בין הבניינים יוסרו וכך החצרות בתל אביב יתרחבו ואפשר יהיה ליצור שבילים ומעברים בין הבניינים וכך להוריד עומס מן המדרכות.
ובאדמת החצר יהיה מקום לשתול ירקות ואפילו עצי פרי בשטח החצרו
איך ניתן לקדם רעיון כזה ?

-- חוה, 27/10/14
comment

הרעיון שלך מתלכד, כמובן, עם הֶחזון שלנו והולם את שמך -- גן-עדן ~~
שיכונים בִשנות החמשים תוכננו כך, וכך הדבר עד היום, לדוגמה, ברמת-אביב א' ("הירוקה", גם בלי מרכאות) וּבמעוז-אביב.
אפשרות לקידום רעיונות סביבתיים מַצּיעה עמוּתת "טבע עברי":
https://www.facebook.com/goshmita/pho...
אולי כדאי לך לכתוב על כך גם בִקבוצות מובילי קיימות:
https://www.facebook.com/groups/14320...
והעיקר להתחיל לדבר על זה כדי להתחבר למי שזה מעניין אותן -- הזדמנות טובה היא המסיבה האקולוגית שלנו בַשבת הבאה, 8/11:
http://www.citytree.net/branches/post...
לגבי שתילה בחצרות, יש כבר ניצנים של המגמה המבורכת הזוֹ, בין היתר בקרב משתתפות/י הקורס לגידול מזון בבית וּבוגריו/בוגרותיו:
http://www.citytree.net/workshop/edib...
(התאריך בתחתית הדף שגוי עקב תקלה טכנית.).
http://www.citytree.net/workshop/edib...
אפשר גם להצטרף לקורס פרמקלצ'ר וּלקדם הדגמה של הרעיון כִפרויקט במסגרת הקורס:
http://www.bayadaim.org.il/2014/10/%D...

comment

לגבי הרעיון שלך, אלכסנדר, לשתול במרחק מהשביל וכיוב', אני שב וּמדגיש, שיש בכך סתירה לשאיפה לכסות את המרחב בירוק.
השיטה, שאתה מַצּיע, תגרום להשארת שטחים "מתים" רבים.
אם ההנחה היא, שבמשך הזמן השיחים יגדלו וִיכסו את השטחים המתים, הרי זה אומר, שהם יגיעו עד לשביל, ויהיה צורך לגזום אותם...
ההמלצה שלך נראית לי תקפה יותר לעצים מאשר לשיחים.

comment

בבקשה רק הערות שקשורות לנושא, בלי שטויות

1. בקשר לאפשרות שיווצר שטח מת- בכל חצר יש מקום ל 2-3 שיחים בגודלם הטבעי-כלומר ללא גיזום. שאר השטח יכוסה בדשא, אני מתכון כמובן לצמחי בר. ברוב החצרות יש מקום גם לעץ אחד או 2 ולפחות ב 50% -אפילו יותר. זו ההתרשמות שלי מתצפיות בשטח. לגבי שאר השטח-כנאמר בגרסה הראשונה. כלומר לא ישארו שום שטחים מתים. מנגד, השחתת השיחים ע"י הגוזמים והמכסחים תורמת המון להשארת שטחים מתים ללא צמחייה.

לגבי מרחק מהשבילים-פשוט צריך לדעת ששיח מסוים מגיע בצורתו הטבעית לדוגמא, לגודל של 3 מטר ואז לשתול אותו במרחק זה. אז האנשים יוכלו להריח אותו, לגעת בו, הוא יתיל צל על השביל אבל לא יהיה צורך לחתוך אותו. זה לא מסובך עם רוצים, ואחרי שאנשים יראו כמה יפים הצמחים בצורתם הטבעית ויבינו את כל היתרונות הבריאותיים והאקולוגיים, אני בטוח שהם לא ירצו לחזור למה שהיה קודם.

comment

זאת בהחלט אפשרות, אבל לא היחידה. יש לזכור, שצמחי-בר בארץ ירוקים בעיקר בעונת הגשמים, ואילו בעונה היבשה הם נותנים רק נקודות של ירוק פה וָשם, ואילו רוב השטח נשאר יבש-צהוב. בשטחי החורשות הציבוריות, שהופסק בהן הריסוס, זהו חלק מהעניין: להרגיל את הציבור לכך, שהמראה הקיצי בארץ הוא כזה (עשב יבש, שנקצר וּמשוכּב על האדמה בשכבה דקה). בשטח פרטי קטן זוֹ דרישה, שאין הציבור יכול לעמוד בהּ -- להשאיר את רוב השטח יבש וצהוב חצי מהשנה. החלופה היא לשתול ירקות או צמחי-תבלין וּמרפא -- כמובן, הכי רצוי -- או לגדל שיחים קטנים וּנמוכים, אבל הם בד"כ עונתיים ולכן פחות אקולוגיים ודורשים יותר תחזוקה, שהיא לאו-דווקא אקולוגית יותר מאשר גיזום עדין של שיחים גדולים, שאם גוזמים אותם באופן מינימלי, לעתים רחוקות, התחזוקה שלהם מינימלית. לכן, לדעתי, אין להציג גיזום כלשהו כפסול אלא להתמקד בהימנעות מגיזום מיותר או מוגזם וּלהציע מספר חלופות. כאמור, יש יופי במראה צפוף וסבוך -- עניין של טעם. גם לא ברור לי, איך שיח מרוחק מהשביל ייתן צל על השביל. כמובן, אפשר לשתול בקומות -- שיחים כקומה התחתונה ועצים כקומה מעליהם. זאת אפשרות נוספת, המאפשרת להכניס מגוון לשטח קטן.

הוספת תגובה

תגובה (אפשר להוסיף תגי html)


שם אמיתי או בדוי


דואר אלקטרוני. המייל שלך ישאר חסוי והוא אך ורק לצורך יצירת קשר מצידנו למענה אישי.


מספר הטלפון שלך ישאר חסוי ויעזור לנו ליצור איתך קשר במקרה הצורך.


עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196