לתרום לעץ כאן
אקולוגיה של מילים ואפונים מהגינה הקהילתית
  ‎ דף בית > אקולוגיה לשונית
indicator < ניסן
א
ב
ג
ד
ה
ו
ש
כח
כט
הירח   הלילה

בית

אני משתדל להפוך כל מקום, שאני נמצא בו זמן משמעותי לבית, לטפח אותו וּלהרגיש בו כמו בבית.

הבית הרשמי שלי מאבד מֵחשיבותו, כשאני משתמש בו בעיקר ללינה, ואילו המקומות, שאני מבלה בהם את רוב שעות היום או מבקר בהם דרך-קבע, הם בתים לא פחות ממנוּ.

זה כולל גם את המקומות, שאני עובר בהם בדרכי, כך שאני מרגיש בבית גם בחוץ.

כך בעצם הופך כל מקום והעולם כולו לבית, כפי שרומזת המלה אקולוגיה, שפירושהּ המלולי חקר הבית, כשהכוונה לבית, החל ממעגל 0 של הפרמקלצ'ר -- הבית במובנו הרגיל -- ועד לעולם כבית.

אם נראה את העולם כבית, נדאג לו לא פחות מאשר לביתנו.

הגישה המשלימה היא הפיכת הבית לעולם, ואת זאת עושה, להתרשמותי, עץבעיר ע"י פתיחת הבית לַקהילה וּלְמגוון של התרחשויות.

ונעבור לתוכנית האומנותית.

אלון

אומנות או נמות

אינני זוכר כרגע היכן בדיוק ראיתי זאת. מישהו כתב, שהמחאה עוברת מהשלב של דיבור על "מה" לדיבור על "איך".

מגמה מבורכת זוֹ תוארה גם ע"י אהרֹן פורת במאמרו הדו-פרקי בכותרת "האחות הנשכחת של תנועת המחאה". כפי שכתבתי שם בִתגובה, אופן התנהלות מקיים של המחאה עשוי לחזק משמעותית את מסריה. הוספתי, שיש אנשים, הבוחרים לעסוק יותר ב"מה", וכאלה, המקבלים על עצמם את העיסוק ב"איך".

האקולוגיה מתמקדת בשורש (בלטינית radix, וּמכאן "ראדיקלי") של פעולות היומיום, היוצרות בסיס טוב לכל "מה", שנבחר לעסוק בו (כל-עוד אינו מנוגד מיסודו לאורח החיים האקולוגי, כמובן). אנחנו מתעכבים על האופן, שבו אנחנו מבצעים כל פעולה, ולו גם השולית ביותר לִכאורה, ולא מדלגים אל "השורה התחתונה".

מֵהבחינה הזוֹ יש כאן הקבלה לאומנות.

וגם מבחינה נוספת: אמנם יש קווים מנחים בסיסיים, התקפים ברוב המקרים, אך כל מקרה הוא ייחודי.

כשמנסים להגיע לִמכנה משותף רחב, כגון חוקי מדינה, יש צורך ליצור אחידות, אך כשעובדים בקטן, כפי שאנחנו מעדיפים, מקבלים תוצאה, המבוססת על אותנטיות ועל חיבור לעצמנו, שאינה מיועדת לשכפול מדויק. ניתן ורצוי, כמובן, לקבל ממנהּ השראה, וְלקחת ממנהּ מה שמתאים.

שוחרי האקולוגיה המובהקים לא ייבהלו מכך, אך מה על שאר האנשים? אנו נוטים להניח, שעולם האומנות, שבו (כמעט) הכול מותר, ושבו אנשים מחפשים את היוצא-דופן, תיתכן פתיחות וקבלה של רעיונות חריגים וראדיקליים. שם דווקא החד-פַעֲמי רצוי ...

אולי לכן יבואו לעץבעיר ביומיום המתעניינים באקולוגיה, ואילו במסגרת "בתים מבִפנים" יבוא קהל רחב בהרבה, המוצא בכך עניין אומנותי. '"This is art"' יגידו... הנחה זוֹ עומדת גם בִבסיס אפס, בית, הנבנֶה כמיצג אומנותי. אתר האינטרנט של המיזם הוא מעין מחזה תיאטרון עם שורה של דמויות, המייצגות רעיונות מופשטים או מוחשיים יותר, ואחת מהן היא זוֹ של המשורר.

כל נפשותינו, חברים
צרורות כאן ועכשיו
צרודות ברוח המצב
מכחכחות, רוצות לפרוץ
לשאוג ונחנקות
רק גרון אחד
נותר צלול
פֶה אחד אינו נעול
כל המטען דרכם עובר
הבו תודה למשורר

אלון

קיימות או נמות?

קיימות או נמות? אילו דובר רק על שאלה של חיים או מוות, אולי היה העניין מורכב פחות, מעניין פחות וקל יותר לפתְרון, כי האנושות הייתה מתייחסת אליו כמו אל נושא הביטחון.

מבחינתנו, אנשי עץבעיר, אנשי פרמקלצ'ר וכל העוסקים בקיימות, מדובר, לא פחות מכך, באיכות החיים, במובן הרחב ביותר של המונח, ולא רק שלנו, אלא של כל יצור חי.

בין קוטב ההישרדות לקוטב השמירה על הנוף היפה קיימת סקאלה שלמה של מקום לִדאגה ושל סוגיות, החובקות את כל תחומי החיים.

המלה הזאת, "קהילה"

המלה "קהילה" מתחרה כבר במלה ההיא, "אקולוגיה". נדמה, שיש אינפלציה בשימוש, אך אני מאמין, שזה מלמד על צורך ועניין אמתיים, שגוברים והולכים.

הרושם הוא, שאנשים שונים מתכוונים לִדברים שונים במלה זוֹ. לִפעמים מתכוונים ל"אנשים ההם, הזקוקים לעזרה", וּבגרסה החיובית יותר, האנשים, תושבי הסביבה, שמחוץ לממסד, המתייחס אֲליהם כאל "הקהילה". בימים עברו שימשה המלה בעיקר בהקשרים הלאומי והדתי. בהדרגה אומצה המלה בהקשר של חֲברות מבודדות, החיות ביישובים משלהן. רק בשנים האחרונות התרחב השימוש במלה זוֹ לתיאור קבוצות של אנשים, החולקים אלה עם אלה דברים משמעותיים - מגורים, טיפוח גינה קהילתית, לימוד רוחני וָעוד.

אז מהי קהילה בשבילי?

אלון

עברי, עשה קומפוסט

הוועדה למונחי איכות הסביבה של האקדמיה ללשון העברית פרסמה קול קורא להצעת מלה עברית לקומפוסט, קומפוסטר וקומפוסטציה ואף הִצּיעה הצעות משלה. בהמשך פורסמו תגובות והצעות, שהתקבלו מהציבור, והן מדהימות בשִפען ורבות מהן, גם בעמקותן. עולה מהן עניין רב הן בקומפוסט והן בעברית.

בד"כ אני קנאי לשימוש במלים עבריות. עם המלה קומפוסט, הקומפקטית יחסית, אני חי בשלום, ועם זאת, לו חיינו בשלום עם מלים לועזיות רבות, לא הייתה שפתנו מתפתחת באופן עצמאי. כמו-כן, האקדמיה תבחר מלה בסופו-של-דבר, אז מוטב, שננצל את ההזדמנות להשפיע על הבחירה.

אביא כאן את עיקרי הדיון, שהתפתח באמצעות הדואל, וַאֲני מזמין אתכם להגיב כאן וּלהציע משלכם.

עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196