לתרום לעץ כאן
קומפוסט בגינה בפלורנטין - השכנים משתפים פעולה
  ‎ דף בית > חקלאות עירונית
  נושא: חקלאות עירונית

שלום תולעים

הנה ניכנסו התולעים לחיים שלי. נסענו שלומית ואני למאשה וקיבלנו כל אחת בערך 20 תולעים בקופסאות שהבאנו איתנו, מוכנות עם קרעי נייר. בבית, התולעים, שכבר עברו מסע מפרך מפרדס חנה כולל עצירות בדרך, נאלצו לחכות עוד תוך שאני מכינה את המצע בשבילן. עדיף להכין מראש אבל לא הספיקותי.

לקחתי את כל הנייר שנצבר אצלי בפחים ה"משרדיים" שלי (שקיות נייר עליהן ארחיב את הדיבור בפעם אחרת), וקרעתי לגזרים יפים. השרתי במיים, סחטתי והנחתי בקופסה שהייתה פעם מיכל כביסה של מישהו אחר.

פתחתי את קופסת הקרטון ביד רועדת... מה לי ולתולעים לעזזל? איך הגעתי לרגע הזה שבו אני מכניסה הבייתה תולעים מרצוני החופשי? איפה עובר קו השבר (או התפר?) בין תמי שניגעלת בערך מכל דבר שזז לתמי שנותנת לתולעים לזחול לה על היד? לשלב הזה עוד לא היגעתי (ידיים רועדות כבר ציינתי?) אבל משהו בבטן לחש לי שקרוב היום שבו לא אפחד יותר.

‎...יש 1 תגובות

קומפוסט בהיסוס

מאז שהתחלתי לרדת לגינה ולחפור זה הפך להיות בלתי נסבל לחלוטין לשפוך את האשפה האורגאנית שלי לפחי האשפה. אני פשוט לא יכולה לסבול את זה יותר. אז התחלתי לחפש מקום יותר הגיוני בשבילה.

היום מצאתי. מתחת לשיח ההיביסקוס הענק, ליד הגדר, מאחורי ההרדוף השני ששנים היה מדוכא שם מתחת ומאז שהתחלתי לקצוץ בהיביסקוס הוא מוציא עלים חדשים בתקווה. התחלתי לחפור. בזיעה קרה שפכתי את האשפה האורגאנית לבור ומהר מהר כיסיתי בחומר יבש. פחדתי שאיזה שכן יגלה מה אני עושה. זה באמת היה די מוזר. אבל אני פשוט מרגישה שזה עוד יותר מוזר לשים את האשפה בפחים!

מה שגרם לחוויה להרגיש נכון במיוחד הייתה העובדה שהחומר היבש מצוי כאן בשפע. אני גוזמת את החלקים התחתונים של שיח ההיביסקוס שהם מלאים בענפים ועלים יבשים, ונותנת לגזם ליפול ישר על ערימת הקומפוסט-בשאיפה שלי!

אין כרגע תגובות...

התולעים בדרך

לפני הנסיעה מצאתי ברחוב, ממש קרוב הבייתה, מיכל כביסה ישן שמתאים בול לחלל שבו תכננתי למקם את קומפוסט התולעים שלי. הפורפורציות בכלל לא אידיאליות, אבל זה מה שמצאתי וזה החלל שיש לי, אז מזה אני מתחילה היום.

לקחתי את שארית הרשת יתושים מפרוייקט שולחן הייבוש והדבקתי בחלק הפנימי כדי לכסות את החורים הגדולים שנועדו לאיוורור הכביסה אבל אני מפחדת מתולעים שייצאו להתאוורר (למרות שאני יודעת שהן לא בעניין של טיולים אני בכל זאת מפחדת). לקחתי רשת צל שחורה שנמצאה ברחוב והתאמתי ממנה מעין שק פנימי, במחשבה ליצור חשיכה ועוד שכבת הפרדה שתבהיר לתולעים את מקומן.

האם כבר ציינתי שהמיכל היה שבור בדיוק במקום הנכון? חור שנשבר בתחתיתו ישמש לניקוז. הנחתי את המיכל המשופצר על שתי לבנים בין שולחן העבודה במטבח לבין הקיר, שם שכן קודם פח הזבל שלי, אבל העברתי אותו מקום, קצת יותר רחוק ממשטח העבודה. אחרי הכל זבל אורגאני כבר לא יבוא בו יותר!

כיסיתי את המיכל בחתיכת עץ מתאימה בגודלה וטילפנתי למאשה לשאול מתי אפשר לבוא לקחת תולעים.

‎...יש 1 תגובות

בנות עובדות

היום מירה באה לעזור סתם כי בא לה. השכנים קיבלו עוד מכתב אהבה מהגינה עם בקשות מיוחדות כמו להביא לגינה בקבוקי יין ריקים, ומקלות. אבל אף אחד לא בא לבקר הפעם.

אחרי שבוע של חפירות מתחילה להיות לנו ערימה ענקית של בלוקים ובלטות, אבל עדיין יש עוד מה לחפור!

‎...יש 1 תגובות

הלאה הטחב

פיתחתי את ההרגל של לרדת לגינה כל בוקר, ומה יש לאמר, זה בדיוק כמו שכתוב בספרים. הגוף נפתח, הלב מתרחב. אחרי שעה קלה של עבודה עם הטורייה, אני באה הביתה מזיעה, מאושרת ומוכנה לכל משימה.

אבל היום עשיתי משהו שונה - התקנתי מערכת השקייה!

המזגן של ארנון ושל עוד דירה מטפטפים כבר זמן רב על הקיר של מרים, פשוט כי הצינורות שלהם קצרים מדי. הירוקת שהתפתחה מאוד הטרידה את מרים והיא ביקשה מארנון לפתור את הבעייה. ארנון כבר קנה צינור הארכה אבל התברר שלא קנה מספיק. כשכולנו היינו בגינה, פתאום האיפורמציה עברה. אני גיליתי שארנון הולך לקנות עוד צינור ומיד ביקשתי ממנו שיקנה כבר כמות נכבדה, וגם שמנו לב שיש גישה ממש נוחה מהמרפסת שלי לקצות הצינורות הבעייתיים.

אז היום חיברתי צינור לצינור והובלתי את קצותיהם לשלוש נקודות בטרסה החפורה שלנו. עכשיו שלושה מזגנים תורמים את חלקם לאספקת המים. מה שהיה בעייה הפך לפיתרון. רק הטחב עצוב, אבל מה לעשות. הוא היה הצמח הלא נכון במקום הלא נכון.

אין כרגע תגובות...

דיירות חדשות

היום הגיעו לגינה השליחות הירוקות הראשונות. שתי בוגונוליאות שלובות זו בזו שורד לא הצליחה למצוא להן מקום בדירה החדשה שלה. הבאתי אותן משם במונית ספיישל ומרים באה לעזור לשתול אותן במיכל החדש שלהן שהוא פח אשפה מפלאסטיק שעשיתי בו חורים מלמטה.

אין כרגע תגובות...

חשיפת טבעה האמיתי של הטרסה

היום בבוקר התחלנו לחפור ומהר מאוד גילינו מה טיבה של ה"טרסה". עוד ועוד אשפת בנין נשלפה מהאדמה והתחתית לא היתה קרובה!

בעודינו חופרות, פולי ואדית, שתי שכנות וותיקות, באו לראות מה מתרחש בגינה והתפתחה שיחה על העבר של הבניין, כל מיני שכנים ודברים שהיו, וגם עלו כמה תשוקות שפשוט הפילו אותי לאדמה.

אדית חולמת על עץ לימון במקום דשא, וארנון, שגם הוא קפץ לרגע, חושב שפינת ישיבה צריכה להחליף חלק מהצמחים הטרופיים שמכסים כל חלקת צל טובה בקידמת הבניין. פתאום מחבורת אנשים "עויינים" ו"שתקנים" (הייתי מאוד טובה בהפעלת הניכור העירוני המפורסם עד היום) -- השכנים שלי -- הפכו לחבורה מלאה בחזון לא כזה שונה משלי!

אין כרגע תגובות...

אני והטורייה שלי

אני וטורייה? יו-גוט-טו-בי-קידינג! אז זהו, שכן. אחרי כמה ימים של תהייה והתפחדנות, הרמתי טלפון לאיש הפרמהקלצ'ר שמצאתי הכי קרוב אלי. עידו שמח לבוא ולעזור. הלכנו ביחד לבן שחר וקניתי את הטורייה הראשונה שלי וגם מזמרה מקסימה תוצרת יפן (דהיינו, מתאימה לגודל כף היד שלי, ויקרה פי שתיים).

בחזרה בגינה, בחברת הכלים החדשים, הטוריה הונפה בפעם הראשונה, וכמה בלטות פונו הצידה. בעודי מתרגלת הנפות, עידו הבהיר לי שהצעד הראשון יהיה לחפור ולהפוך את האדמה ולסלק ממנה את אשפת השיפוצים.

סיפרתי לשכנה מרים על ההתקדמות הרעיונית וקבענו ליום שבת מוקדם בבוקר להתחיל את העבודה. כל שכן קיבל בתיבת הדואר עידכון והזמנה להצטרף. מזל שיש לי תואר בעיצוב גראפי!

אין כרגע תגובות...

קבלת פנים בטעם מקדמיה

חזרתי הביתה אחרי שלושה שבועות של טיולים בארצות ניכר. ראיתי המון גינות מקסימות והייתי מלאה בהשראה אבל גם בפחדים - איך מתחילים את "עץ-בעיר"? איך באמת מתחילים? הלכתי לישון.

בבוקר גיליתי אותו. עץ מקדמיה קטן, אצלי במרפסת. שפשפתי עיניים. לא יכול להיות! לפני שנסעתי, זרקתי אגוז מקדמיה שהושרה במים שבוע לתוך מיכל עם אדמה כי "מה יכול להיות" ולגמרי שככתי ממנו! העץ הזערורי שפרץ בזמן שלא הייתי כאן אמר לי בוקר טוב וברוכה השבה, וגם "יאללה, לעבודה!"

‎...יש 3 תגובות
עץבעיר, עסק חברתי לאקולוגיה עירונית, ביאליק 25 דירה 8 תל אביב, 03-525-4196